חכמות חיצוניות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' [[חב"ד]] שבנפשו האלהית, בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה. | משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' [[חב"ד]] שבנפשו האלהית, בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה. | ||
האופן היחיד שמותר ללמוד חכמות הגוים הוא אםעושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] | האופן היחיד שמותר ללמוד חכמות הגוים הוא אםעושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של ה[[רמב"ם]] ו[[רמב"ן]] ז"ל וסיעתן שעסקו בהן. | ||
== מקורות == | == מקורות == | ||
תניא פרק ח' | [[תניא]] פרק ח'. | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||
גרסה מ־22:04, 2 באפריל 2010
חכמה, סתם היא כינוי לתורה שהיא מקור החכמה.
חכמות הגוים
אדמו"ר הזקן פוסק העוסק בחכמות אומות עובדי גלולים, בכלל דברים בטלים יחשב לענין עון ביטול תורה, כמ"ש בהלכות תלמוד תורה.
מלבד זאת יתרה טומאתה של חכמת האומות עובדי גלולים על טומאת דברים בטלים.
בטומאת דברים בטלים אינו מלביש ומטמא רק המדות מיסוד הרוח הקדושה שבנפשו האלהית בטומאת קליפת נוגה, שבדברים בטלים הבאים מיסוד הרוח הרע שבקליפה זו בנפשו הבהמית כדלעיל, ולא בחי' חב"ד שבנפשו מאחר שהם דברי שטות ובורות שגם השוטים וע"ה יכולים לדבר כן.
משא"כ בחכמת האומות עובדי גלולים הוא מלביש ומטמא בחי' חב"ד שבנפשו האלהית, בטומאת קליפת נוגה שבחכמות אלו שנפלו שמה בשבירת הכלים מבחינת אחוריים של חכמה דקדושה.
האופן היחיד שמותר ללמוד חכמות הגוים הוא אםעושה אותן קרדום לחתוך בהן, דהיינו כדי להתפרנס מהן בריוח לעבוד ה', או שיודע להשתמש בהן לעבודת ה' או לתורתו, וזהו טעמו של הרמב"ם ורמב"ן ז"ל וסיעתן שעסקו בהן.
מקורות
תניא פרק ח'.