אריה זאב ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]]. | נולד ב[[י"ב טבת]] [[תרס"ו]] ב[[פולטבה]] לאביו הרב [[חיים צבי ליפסקר (פולטבה)|חיים צבי ליפסקר]] שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי [[חב"ד]]. | ||
בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים | בשנת [[תר"פ]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים פולטובה]]. בשנת [[תרפ"ו]] מונה ל[[משגיח]] ב[[תומכי תמימים ראמען]], לאחר מכן היה משגיח ב[[תומכי תמימים נעוול]] וב[[תומכי תמימים ויטבסק]]. | ||
בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו | בשנת [[תרצ"א]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה). | ||
בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור. | בשנת [[תרצ"ב]] נשלח על ידי [[אדמו"ר הריי"צ]] לשליחות ב[[גרוזיה]], ועמד בראש הקהילה החסידית באזור. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | בשנת [[תש"ו]] הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר ב[[שיכון חב"ד (לוד)|שיכון חב"ד]] המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | ||
הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - בית אריה). | הוא תכנן את המוסדות וייסד את [[בית הכנסת]] המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה"). | ||
נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]. | נפטר ב[[י"ט מנחם אב]] [[תשל"ה]]. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
*בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית. | *בנו, ר' [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר]] - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית. | ||
*בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס. | *בנו, ר' [[אליהו ליפסקר]] - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס. | ||
*בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר | *בנו, הרב [[בן ציון ליפסקר]], רב העיר ערד. | ||
*בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר | *בנו, ר' [[ישראל רפאל ליפסקר]] - [[ראשון לציון]]. | ||
*בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - נחלת הר חב"ד. | *בנו, ר' [[פתחיה ליפסקר]] - נחלת הר חב"ד. | ||
*בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד{{הערה|בעבר - בנצרת עלית.}}. | *בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד{{הערה|בעבר - בנצרת עלית.}}. | ||
גרסה מ־04:15, 3 ביוני 2022
החסיד ר' אריה זאב ליפסקר (תרס"ו - י"ט מנחם אב תשל"ה) היה משלוחי אדמו"ר הריי"צ לגרוזיה וממייסדי שיכון חב"ד בלוד.
תולדות חיים
נולד בי"ב טבת תרס"ו בפולטבה לאביו הרב חיים צבי ליפסקר שכיהן כרב העיר ונמנה על חשובי חסידי חב"ד.
בשנת תר"פ נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים פולטובה. בשנת תרפ"ו מונה למשגיח בתומכי תמימים ראמען, לאחר מכן היה משגיח בתומכי תמימים נעוול ובתומכי תמימים ויטבסק.
בשנת תרצ"א נשא את רעייתו מרת מלכה למשפחת מנקין (קרובת משפחה של הרב נריה).
בשנת תרצ"ב נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לשליחות בגרוזיה, ועמד בראש הקהילה החסידית באזור.
בשנת תש"ו הצליח לצאת מרוסיה עם משפחתו במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
הוא תכנן את המוסדות וייסד את בית הכנסת המרכזי (שמאוחר יותר נקרא על שמו - "בית אריה").
נפטר בי"ט מנחם אב תשל"ה.
משפחתו
- בנו, ר' חיים צבי ליפסקר - מראשי קהילת חב"ד בפתח תקווה
- בנו, ר' בערק'ה, כפר חב"ד
- בנו, ר' מנחם מן ליפסקר - תל אביב.
- בנו, ר' אלתר שניאור זלמן ליפסקר - משלוחי הרבי בפילדלפיה, ארצות הברית.
- בנו, ר' אליהו ליפסקר - בעל תפילה, מוזיקאי, ובעל מנגן - קראון הייטס.
- בנו, הרב בן ציון ליפסקר, רב העיר ערד.
- בנו, ר' ישראל רפאל ליפסקר - ראשון לציון.
- בנו, ר' פתחיה ליפסקר - נחלת הר חב"ד.
- בנו, ר' יוסף יצחק ליפסקר - נחלת הר חב"ד[1].
- בנו, ר' מרדכי (מוטי) ליפסקר - לוד.
- בתו מרת בת שבע, רעיית ר' פרץ פייגינסון - קראון הייטס.
- חתנו ר' יעקב גרוסמן - לוד
- חתנו, ר' שניאור זלמן פרלוב - קראון הייטס.
- חתנו, ר' יהושע רסקין - נחלת הר חב"ד.
הערות שוליים
- ↑ בעבר - בנצרת עלית.