מחזיקי הדת: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏פתיח: דיוק. מדובר בארגונים שונים)
(←‏היסטוריה: אין קשר בין ארגון אחד לשני. נראה שיש עוד אי־דיוקים)
שורה 2: שורה 2:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי יהושע רוקח. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר.
ארגון בשם "מחזיקי הדת" הוקם בגליציה בשנת תרל"ט. ר' [[יעקב ליפשיץ]] ור' זלמן לנדא ניסו להקים ארגון דומה באימפריה הרוסית, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86-87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ג, אגרת תשפט.}}.
 
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86-87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ג, אגרת תשפט.}}.


בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון.
בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון.

גרסה מ־21:50, 31 במאי 2022

תנועת מחזיקי הדת הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את היהדות ברוסיה. הארגון נוסד בהשראת ארגון בשם זהה בגליציה.

היסטוריה

ארגון בשם "מחזיקי הדת" הוקם בגליציה בשנת תרל"ט. ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא ניסו להקים ארגון דומה באימפריה הרוסית, והקימו בקובנה לשכה שפעלה בשם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד הציונות. בשנת תרנ"ט הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל אדמו"ר הרש"ב ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות[1]. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר אור לישרים שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר ישעיה ברלין כתב:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"[2].

בשנת תר"ס החליט האדמו"ר מחסידות סלונים רבי שמואל וינברג לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון.

אדמו"ר הרש"ב כתב מכתב ארוך, שנשלח לכלל ציבור יראי ה' באזור רוסיה, ובו קריאה נרגשת להקמת הארגון מחדש. נרשמו תגובות נלהבות רבות לקריאה זו, ביניהם מכתבים רבים שנאספו על-ידי אדמו"ר הריי"צ[3].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. בן ציון דינור, בעולם ששקע, עמ' 86-87.
  2. אגרות קודש, חלק ג, אגרת תשפט.
  3. הקדמה לקונטרס ומעין.