גיל הנעורים

מענה הרבי בקשר להשפעה על בני הנוער: בכדי להשפיע על מי שהוא, ובפרט על הנוער בתקופתנו – צריך להיות הדבור עמו כמה פעמים ובפרטיות הדרושה ובאופן שהזקוק להשפעה ירגיש עצמו חפשי להתוכח ולענות וכו'.
באם מפגישים אותי עם אחד שאיני מכירו ואין כל אפשריות הנ"ל – עלול גם, חס ושלום, להזיק, כיון שיענה: הרי כבר נפגש וכבר שמע כו' ויצא ידי חובתו. וקל להבין. ועליו למצוא כאלה שיתאימו לאופן הנ"ל, ולהשתדל שישפיעו ע"י דבור פעמים רבות וכו'.

גיל הנעורים היא תקופת זמן גורלית בחיים, בה מתעצבת השקפת החיים של האדם ודרכו בחיים. תקופה זו מתאפיינת בהתחדשות והתרעננות וכחות גדולים, זאת לצד חוסר יציבות שעלולה להביא לעיתים לקשיים שונים. הרבי העניק יחס מיוחד לגיל זה, ועסק רבות בכוחות הרבים הטמונים בו.

המעלה והזהירות

הרבי דיבר פעמים רבות על המעלה המיוחדת של גיל זה, והסביר כי מצד אחד בגיל זה המרץ הניתן לאדם עדיין בשלימות, וצורת חיי האדם למשך כל ימי חייו הולכים ונקבעים, ולכן יש חשיבות לעשות את השינוי דווקא עכשיו, כאשר יש גם את היכולת וגם את הכוחות להשתנות, מה שאין כן בגיל מאוחר יותר, כאשר אופי האדם ואורח חייו כבר הולך ומתקבע, ויחד עם זה - כבר אין לו את המרץ של גיל הנערות, והרבי קישר זאת לדברי חז"ח שכאשר יהודי מקדש עצמו מעט מלמטה מקדשין אותו הרבה מלמעלה, שבגיל הנעורים הדבר מודגש יותר, שכוחם חדש, והם מצויים בשיא המרץ שלהם, ועוד לא נכנסו במלחמת החיים.

כיון ששנים אלו מעצבות את ההכנה לחיי משפחה, דווקא בשנים אלו ישנה הדגשה שההורים יעשו כל שביכולתם כדי להנחיל לילדים דוגמה חיה של חיי משפחה יהודיים מלאים.

נקודה נוספת שהרבי ציין בהקשר זה היא העובדה שהמחנכים של הנערים צריכים לזכור שכל אחד מהנערים בתוך שנים ספורות יהפוך לדמות משפיעה בחוג פחות או יותר גדול, וכל השפעה שמצליחים להחדיר בנערים, מכפילה את עצמה באלו שיושפעו מהם.

כיון שבתקופה זו תהליך ההתבגרות והגידול הטבעי של הנער גורם לכך שהוא יהיה רגיש יותר והעצבים שלו מתוחים יותר כשלעומת זאת השכל עדיין לא חזק דיו להשקיט את התפרצויות הרגש, יש להיזהר מלהביא את הנערים למצב שיגרום להם להיות מתוחים יותר, ומסיבה זו יש גם חשיבות שהנערים ילמדו דווקא במקום שהם מרגישים בו בנוח יותר, ולא לכפות עליהם ללמוד במקום שיגרום להם לחוסר נוחות. דרך נוספת לסייע לנוער להתגבר על חוסר האיזון בין השכל והרגש המאפיין גיל זה, הוא באמצעות הוספה בלימוד החסידות המסייעת בהשלטת המוח על הלב.

המקום המתאים ביותר לגיל הנעורים

הרבי הדגיש באופן מיוחד את החשיבות הרבה לסביבה בה האדם נמצא בגיל זה, שיש לה השפעה מכרעת על הנערים, וההכרח לדאוג שימצאו בסביבה תורנית מתאימה, ומה טוב בישיבה המקיפה את הנער בכל משך שעות היממה ומשפיעה עליו באופן העמוק ביותר.

הרבי המשיל זאת לפרי הגדל על אילן, שכאשר הפרי נקטף לפני עצמו הוא אינו יכול לגדול יותר, ואינו ראוי יותר לאכילה ואין כיצד לתקן זאת. הישיבה היא עץ חיים, ועד שהילד מסיים את מסלול לימודיו בישיבה ונעשה בשל, אסור לנתק אותו מהישיבה, ואם חס ושלום הוא מתנתק, עלול הדבר לפגוע בכל המשך צמיחתו. גיל ההתבגרות לענין זה הוא לעיתים גם לאחר גיל 21.

דרכי ההשפעה

כיון שגיל הנעורים מתאפיין בעצמאות מחשבתית, כדי להשפיע על הנוער צריך לשוחח עמו, ולעשות זאת באופן מפורט ובאופן כזה שירגיש חופשי להתווכח ולהציג עמדה מנוגדת, דבר שיסייע לו להפנים את הנאמר, כיון שבגיל זה קשה לנערים לקבל דברים כאמת מוחלטת מבלי שתהיה להם את האפשרות להביע דעה ועמדה עצמאית.

בנוסף, כאשר יש קבוצת נערים מגובשת שמגיעה למוסד חינוכי, יש להשתדל לבודד ו'לפזר' אותם, כדי שיקבלו מרות בצורה קלה יותר.

כיון שהשפעה בגיל זה מגיעה בנקל יותר בצורה עקיפה, הרבי הציע לקבוע עם הנוער שיעורים בענינים העוסקים בהווי החסידי, לערוך התוועדויות, ולהשתדל להביא דווקא דמויות 'מבחוץ' שהנערים לא באים עמם במגע כיון שקל להם יותר לקבל מדמות שאינם מכירים.

הרבי הזהיר שכאשר מדובר על נער שסולל לעצמו דרך עצמאית ומתרחק מהדרך החינוכית שקיבל בבית, על ההורים להיזהר שלא לקיים עמו שיח ישיר בנושא כיון שזה עלול רק להרחיק אותו עוד יותר, ועליהם לדאוג שההשפעה תגיע באופן עקיף, מבלי שהבן ידע כלל שהדבר מגיע ביוזמת ההורים.

עצות והדרכות

נער שנוהג בחוסר דרך ארץ, יש להשתדל למצוא עבורו תפקיד בו ישמש בעצמו כמדריך ומנהיג, דבר שיוסיף בבטחון העצמי שלו ויפחית בגורם העיקרי שמביא אותו לנקוט בהנהגה זו