הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע"
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע.<REF>[[ספר התניא]]</REF> | בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע.<REF>[[ספר התניא]]</REF> | ||
| + | |||
| + | ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי</REF>[[שיר השירים]].</REF>, זו קריאת שמע. | ||
| + | |||
| + | ההסבר בכך הוא, מכיון שבזמן קריאת שמע הוא זמן ההתבוננות באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג, דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דוברו ומעשה - "ובכל נפשך".<REF>[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.</REF> | ||
==פרשיות קריאת שמע== | ==פרשיות קריאת שמע== | ||
גרסה מ־17:58, 5 במאי 2010
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
מצוות קריאת שמע היא מצוות עשה לקרוא שמע פעמים ביום, בבוקר ובערב.
בקריאת שמע קוראים שלוש פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית.
בסדר התפילה, קריאת שמע באה לאחר פסוקי דזמרה וברכות "יוצר אור" ו"אהבת עולם". על ידי ההתבוננות בפסוקי דזמרא וברכות אלו, יכול האדם להגיע למסירת נפשו בפסוק ראשון של קריאת שמע.[1]
בזוהר הקדוש מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי</REF>שיר השירים.</REF>, זו קריאת שמע.
ההסבר בכך הוא, מכיון שבזמן קריאת שמע הוא זמן ההתבוננות באלוקות, דבר המביא לתענוג נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת הלב והתענוג, דבר המשפיע על שלושת לבושי הנפש - מחשבה דוברו ומעשה - "ובכל נפשך".[2]
פרשיות קריאת שמע
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת חסד, לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת גבורה. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת שם מ"ב, שהוא שם בבחינת גבורה, ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת שם ע"ב, שהוא בבחינת חסד. ומבואר כי זהו ענין אחליפו דוכתייהו, שאורות הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה.
קריאת שמע ותפילה
בסדר התפילה, קריאת שמע היא כנגד עולם הבריאה, ותפילת שמונה עשרה היא כנגד עולם האצילות.
אמירת ה' אלקיכם אמת
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם התפלה - כדי לצאת חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות, ומסיימים בתיבת "אמת". בקריאת שמע דתפילין דרבינו תם ושמושא רבא אין כופלים, אבל אומרים "אמת"[3].
ראה עוד
הערות שוליים
- ↑ ספר התניא
- ↑ אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות זכירת ומחיית עמלק.
- ↑ היום יום, י"ז אייר
