יעקב צבי בן ארי: הבדלים בין גרסאות בדף
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) |
ישראל בטח בהשם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קובי בן ארי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קובי בן ארי בכינוס של 'ופרצת קיבוצים']] | [[קובץ:קובי בן ארי 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קובי בן ארי בכינוס של 'ופרצת קיבוצים']] | ||
הרב '''יעקב צבי בן ארי''' (מכונה '''קובי'''; יליד שנת [[תשי"ח]] 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לקיבוצים, יוצרו של ה[[דגל משיח]] ויו"ר [[ופרצת קיבוצים]]. | הרב '''יעקב צבי בן ארי''' (מכונה '''קובי'''; יליד שנת [[תשי"ח]], 1957) הוא [[שליח]] [[הרבי]] לקיבוצים, יוצרו של ה[[דגל משיח]] ויו"ר [[ופרצת קיבוצים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
גרסה מ־19:47, 27 באפריל 2022
הרב יעקב צבי בן ארי (מכונה קובי; יליד שנת תשי"ח, 1957) הוא שליח הרבי לקיבוצים, יוצרו של הדגל משיח ויו"ר ופרצת קיבוצים.
תולדות חיים
בן ארי נולד בו' כסלו תשי"ח בקיבוץ מעיין-צבי להוריו אברהם ופנינה בן ארי, משפחה שאינה שומרת מצוות, ובשעת הברית נקרא על שם דודו, שנהרג במלחמת העצמאות - יעקב, ועל שם הקיבוץ - צבי, התחנך בקבוצת "ניר", משפחתו עזבה את הקיבוץ לבאר שבע כשהיה בן 12.
גם לאחר העזיבה נהג להגיע לקיבוץ בתקופת החופש-הגדול ולעבוד שם, עד גיוסו לצה"ל. בשנת תשל"ב בהיותו בגיל 24 נרשם ללימודים באוניברסיטת בן-גוריון, שם פגש את הרב יחזקאל סופר, שליח הרבי באוניברסיטה, ובהשפעתו הפך להיות חסיד חב"ד.
בתחילה היה לו קשה לקיים מצוות, בנוסף בני משפחתו התנגדו למהלך וניסו למנוע אותו בדרכים שונים, בעקבות כך ובעצת הרב סופר כתב בן ארי לרבי והתשובה שקיבל הייתה: "קח לך מצווה אחת ותתמיד בה".
כשסיים את לימודיו באוניברסיטה בשנת תשל"ו כבר היה בטוח שזה הדרך בה הוא בוחר, ולאחר זמן קצר הפך להיות חסיד חב"ד.
פעולותיו כחסיד חב"ד
ופרצת קיבוצים
| ערך מורחב – ופרצת קיבוצים |
בשנת תשמ"ה לקח על עצמו לקרב את חברי הקיבוצים ליהדות ולחב"ד, בתחילה החל לפקוד את הקיבוצים אך חברי הקיבוץ לא אהבו את הביקורים ובן ארי חיפש דרך לעשות זאת מבלי שיחושו מאוימים מפני מחזיר בתשובה, ואז נזכר בעצתו של הרבי מלובביץ' כשהוא עצמו התקרב לתורה ולמצוות: "קח לך מצווה אחת ותתמיד בה".
בתחילה החל בחלוקת דבש לפני ראש השנה, חלוקות מצה לפני חג הפסח ומבצע יום הולדת, לאט-לאט הוא גיבש רשימה של עשרות, מאות, ואחר-כך אלפי קיבוצניקים, שקיבלו 'זריקות יהדות' במנות קטנות אבל קבועות. פעמיים-שלוש בשנה הם זכו לביקור של בן ארי ופעיליו.
לאחר כמה שנים בהם צבר אמון מצד התושבים החלה הפעילות הראשונית לשאת פרי: נשים התחילו להדליק נרות שבת, גברים הניחו תפילין, בני קיבוצים חזרו בתשובה, והוא כבר נזקק לרכז פעילות ופעילים קבועים.
לשם כך גייס את הרב שלום דובער חביב, והשניים החלו להרחיב את הפעילות לכל ימות השנה, פעילות נרחבת הכוללת אירועים קהילתיים, אירועי ילדים וארגון תפילות בשבתות וחגים בעשרות קיבוצים בכל רחבי הארץ.
לאחר כשנתיים נוספות חשבו לעבור לצעד הבא: פתיחת ארגון מקצועי אשר יעבוד באופן שוטף ורציף עם הקיבוצים.
ואכן בשנת תש"נ לאחר ברכות חמות ומיוחדות שקיבל מהרבי הקים את הארגון ופרצת קיבוצים והחל לעבוד עם הקיבוצים בצורה מסודרת ולעבור קיבוץ-קיבוץ ולחלק מצות שמורות, תפוח בדבש, לארגן אירועים ומניינים, פעילות בחגי ישראל, הרצאות ושיעורים בעניייני יהדות וטהרת המשפחה, הכנה לבר מצווה, קביעת שיעור תניא וחסידות וכל זה ללא קשר עם כל הקיבוץ או עם הנהלת הקיבוץ, בנוסף, לנהוג במשנה זהירות ומבלי לעשות צעד שיקומם נגדך את כל הקיבוץ[1].
כיום הארגון משמש כאימפריה של ממש עם פעילות נרחבת ביותר מ-200 קיבוצים ו-2000 משפחות וזוכה להצלחה רבה.
דגל משיח
|
| ערך מורחב – דגל משיח |
בשנת תשנ"ג לאור ההתעוררות הרבה בפרסום משיח ובזהות הגואל הדפיס בן ארי לקראת שמיני עצרת ושמחת תורה ב-770, דגלי משיח בהם הופיע הכיתוב "יחי המלך משיח צדקנו לעולם ועד".
לאור ההצלחה בשנת תשנ"ד הדפיס הרב בן ארי את הדגל המוכר כיום לאחר שעבר מתיחת פנים ועיצוב מחדש, הצלחת הפעילות עם הדגל הביאה את הרב בן ארי לייצר פריטי פרסום רבים עליהם יש כתר ותחתיו הכיתוב משיח. אף רכבו וביתו של הרב בן ארי נצבעו בצבע הדגל ועליהם מופיע הכיתוב משיח.
כמה שנים לאחר מכן בשנת תשנ"ט פעל להקמת דגל המשיח הגבוה בארץ בגובה של כמעט 6 מטרים כשהוא תלוי על מתקן מיוחד באחד מהרי הצפון, לאחר זמן קצר הוסר הדגל עקב הפרעתו לתנועת המטוסים של הצבא.
כיום ניתן לראות את הדגל בוריאציות רבות ומגוונות, ביניהם 'דגלון'[2] לדש המעיל העליון, החליפה, הסירטוק ולכובע, דגל לתליה במקום גבוה[3][4]ועוד. כמו כן משמש הדגל לאמצעי פירסום פופלארי במשחקי הספורט הישראלים[5] ובכנסים של חסידי חב"ד[6].
פעולות נוספות
עמד במשך השנים לימין הרב זמרוני ציק בבית חב"ד בבת ים, בהפצת משיח, ובפעולותיו השונות בהאגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.
בשנת תשנ"ז היה מפעילי קרן המיליון והיה מנהל האספקה של החומרים להפצת משיח.
בשנת תשנ"ח הקים ביחד עם בצלאל קופצ'יק וזאב גכטמן את חנוכיית הענק בלטרון אשר הייתה החנוכייה הגדולה בארץ ועמדה שם במשך עשר שנים[7].
כיום הרב בן ארי מתגורר בצפת.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ חלק מהנכתב כאן לקוח מבטאון בית משיח טבת תשע"ה בכתבה בה מראיינים את קובי בן ארי ודובער חביב שהגיש זלמן צפרירי
- ↑ דגלון נעוץ בכובעו של המשפיע הרב ראובן דונין
- ↑ דגל משיח בגובה 5,895 מטר
- ↑ דגל משיח הגדול בעולם
- ↑ 1. נצחון מדהים ומוחץ - בזכות המשיח והתפילין. 2. הדגלים מונפים באצטדיון 'יד אליהו' על ידי אוהדי קבוצת הכדור-סל מכבי תל אביב
- ↑ ילדים מניפים דגלים בכנס תשב"ר - יו"ד שבט תשע"א
- ↑ לאחר עשר שנים: פוקרה חנוכיית הענק בלטרון באתר
