בן ציון גרשוני: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין. | נמנה על מקורביהם של הרב [[שלמה יוסף זוין]] והרב [[אריה לוין]], והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין. | ||
ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן מסכתות בעל פה. | ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן [[גמרא|מסכתות]] בעל פה. | ||
נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות. | נפטר בגיל 86 ב[[כ"ט טבת]] [[תשנ"ו]], ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות. | ||
גרסה מ־11:47, 25 באפריל 2022
הרב אלתר בן ציון גרשוני (י"א תשרי תר"ע - כ"ט טבת תשנ"ו) היה חסיד חב"ד, סופר ומשורר חסידי, ציוני נלהב, ועובד בכיר במשרד החינוך במשך עשרות שנים.
תולדות חיים
נולד למשפחת רומנוב בעיירה ליובוניץ' שבפלך מינסק, לאביו ר' ישראל גרשון ולאמו מרת מרים מלכה, ובעת הברית נקרא שמו בן ציון.
בילדותו סבל ממחלות, ובשל כך הוסיפו לו את השם 'אלתר' כסגולה לאריכות ימים.
בעודו ילד צעיר התייתם מאביו, ובשנת תרפ"ה נשלח ללמוד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ובהמשך הועבר ללמוד בישיבה המחתרתית במינסק.
בשנת תרצ"ב עלה לארץ הקודש ונכנס ללמוד ב'ישיבת חברון' הליטאית שבירושלים, במשך למעלה מעשר שנים עד לחתונתו בשנת תש"ג עם רעייתו מרת רחל איטה[1].
לאחר חתונתו, החל לעבוד כמזכיר בישיבת קמניץ, ולאחר ההכרזה על עצמאותה של מדינת ישראל, התבקש על ידי הרב אברהם חן להצטרף לעובדי משרד החינוך, והתמיד בעבודתו עד שפרש לגימלאות, וכיהן כסגן מנהל המחלקה לתרבות תורנית, עמד בקשר עם רבנים וכן עם סופרים ומשוררים דתיים.
נמנה על מקורביהם של הרב שלמה יוסף זוין והרב אריה לוין, והיה מתפלל באופן תדיר במנין בביתו של הרב זוין.
ידע מסכתות שלמות בעל פה, ובשנותיו האחרונות כשנחלשה ראיתו, היה נוהג לשנן מסכתות בעל פה.
נפטר בגיל 86 בכ"ט טבת תשנ"ו, ונטמן בבית העלמין בהר המנוחות.
פועלו הספרותי
עוד בתקופת לימודיו בישיבת 'חברון', החל לכתוב תחת שם העט 'בן ציון גרשוני' כשבכך רומז לשמו של אביו. שם זה הפך לימים לשם משפחתו.
בתקופת עבודתו במשרד החינוך, חיבר ספר ייעודי לתלמידים העוסק בתולדות המהר"ל מפראג.
לאורך השנים כתב ספרים רבים, העוסקים בסוגות רבות, החל מספרי ביוגרפיה ופרוזה, וכלה בספרי שירה ותרגומים. סגנונו התאפיין בכתיבה ברורה וקולחת, ובמשלב גבוה. שיריו עם זאת, מתאפיינים בעומק מחשבתי, והינם קשים להבנה.
לאורך השנים כתב תחת שמות עט רבים, ביניהם נמנים: 'גן צבי', 'אבצן' ו'א. בן גני' (ראשי התיבות של שמו).
ספריו
- המהר"ל מפראג - ספר לתלמידים על תולדות חייו של המהר"ל
- במצודה הפרושה - מחיי היהודים בברית המועצות, סיפור על רקע היסטורי אודות ישיבת נובהרודוק והייבסקציה. ירושלים תשכ"ב
- למשעול הבהיר – ספר שירים
- בין תלמידים – לקט סיפורים קצרים לנוער
- גוילין נשרפין – סיפור על רקע היסטורי מתקופת השואה
- במאבק על הסף – סיפור על רקע היסטורי, העוסק במלחמת השחרור בירושלים
- נגלות ונסתרות בחיים" הגיגים ורעיונות
- שבת בשבתו (עורך שותף)
משפחתו
- אחיו, הרב אהרן אליהו גרשוני
- בנו, ר' שלמה גרשוני
- בנו, ר' ישראל גרשוני
- בנו, ר' מיכאל גרשוני
- בנו, ר' מנחם גרשוני
- בתו הרבנית מרים מילר, אשת הרב דניאל מילר, ראש ישיבת 'עטרת נחמיה'.
