עזרא בנימין שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־14:06, 19 באפריל 2022

הרב עזרא בנימין שוחט (מכונה: הרא"ש) הינו ראש ישיבת 'אור אלחנן - חב"ד' בלוס-אנג'לס בקליפורניה. מגדולי רבני חב"ד בעולם.

תולדות חיים

נולד בשוויץ בכ"ה באדר ב' תש"ג לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט למשפחה ברוכת ילדים. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של מלחמת העולם השנייה בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו להאג שבהולנד שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת תשי"א, עברה המשפחה לטורונטו בקנדה, ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה לחסידות חב"ד, אז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בבחרותו התחבב מאוד על הרב אהרן קוטלר ועל הרב משולם דוד סולבייציק, שבישיבותיהם למד בתקופות מסוימות.

זכה שהרבי יקרבו וינחה את דרכו בכל צעד ושעל, במכתבים בהם השיב על שאלותיו בלימוד ובעבודת ה' וביחידויות אליהן זכה להיכנס. אחד המכתבים עליהם העיד ששינו את חייו היה במענה לכך שחש מרמור בשמעו על גדולי ישראל האמיתיים בדורות עברו שכתבו חיבורים שהאירו את העולם בהיותם צעירים לימים ואילו לו אין סיכוי להגיע לכך בכזה גיל, ואם כן - מדוע עליו ללמוד תורה. הרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו ששאיפת היהודי צריכה להיות 'לשמש את קוני' בכלים, היכולות וההזדמנויות שהקב"ה נתן לו, ולא לחפש להיות 'גדול בישראל'.

בשנת תשכ"ו נשא את הרבנית שרה רחל^[1], נכדת האדמו"ר מסלונים.

לאחר נישואיהם התגוררו בעיר בני ברק, בהוראת הרבי.

כראש ישיבה

כבר בבחרותו נודע כ'עילוי' גאוני. לאחר נישואיו מונה לר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, ובאותן שנים המונים מבני הישיבות התקרבו ללימוד תורת החסידות הודות לשיעוריו.

בשנת תשל"ח כאשר הועברה ישיבת אור אלחנן שהקים הרב שמחה וסרמן לע"נ אביו הגאון הרב אלחנן וסרמן העמיד הרבי את הרב שחט בראש הישיבה, תפקיד בו הוא נושא מאז ועד הלום.

בישיבה העמיד מאות ואלפי תלמידים תלמידי חכמים היושבים ראשונה בעולם הרבנות והשליחות. דרכו בלימוד ואישיותו הנערצת מושכים המוני תלמידים מכל רחבי תבל.

שיעוריו הגאוניים של הרב שוחט נלמדים על ידי אלפי תלמידי ישיבות בכל רחבי תבל ונודעו בדרך הלימוד הייחודית שלהם.

חיבורים תורניים

הרב שוחט לא הוציא לאור ספר רשמי, אולם שיעוריו מפרנסים אלפי עמודים בספרי הפלפולים היוצאים על ידי ישיבתו. בנוסף לשיעורים במסכתות הישיבתיות, כתב הרב שוחט חיבורים בני מאות עמודים על סוגיית 'קו התאריך' ועל דיוקים ועיונים ב'הגדה של פסח' של הרבי, המודפסים בקבצי 'מגדל אור'.

שיטת הלימוד

שיטת הלימוד של הרב שוחט היא שיטת הדיוק בפרטים, ולבאר על פי הדיוקים את כללות הסוגיה, וכן עניינים נוספים.

הרב שוחט נוהג לעורר תדיר על התקשרות לרבי, שהיא שער לכל דבר שבקדושה.

אף שמעולם לא הוציא באופן רשמי ספר, רבים מחידושיו נדפסו בקובצי מגדל אור, קבצי ההערות של ישיבתו - אור אלחנן - חב"ד.

הרב שוחט הינו אחד הראשונים שהתעמקו ודייקו בהגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים שחיבר הרבי.

משפחתו

אחיו, הרב עמנואל שוחט, מגדולי רבני חב"ד בקנדה
אחיו, הרב דוד שוחט
אחיו, הרב גרשון אלישע שוחט, טורונטו, קנדה
בנו, ר' מנחם ישראל שוחט, ירושלים
בתו, מרת חנה מליה אשת הרב נחמן וילהלם, מיניסוטה
בתו, מרת יהודית אשת הרב עמרם פרקש, לוס אנג'לס
בתו, מרת הדסה אשת הרב מ"מ שפאלטר, לוס אנג'לס
בנו, ר' אברהם שוחט, לוס אנג'לס
בנו, ר' דב יהודה שוחט, מנצ'סטר

לקריאה נוספת

שלום מגידמן, ראיון חיזוק עם הרב שוחט לנוכח המצב העולמי בעקבות נגיף הקורונה ופטירתם של עשרות חסידי חב"ד בשבועון כפר חב"ד גליון 1856
ראיון חג עם הרב שוחט לרגל מלאות 120 שנה להולדת הרבי בשבועון כפר חב"ד גליון 1955.

קישורים חיצוניים

"הראש" • מנחיל העיון והדקדוק בהגדת הרבי - באתר כ"ט אייר תשע"ו
הרב R'Ezra B Schochet (אנגלית)
כאשר הרב שחט לא היה בטוח אם הלימוד מיועד לו - באנגלית

הערות שוליים

↑ נפטרה בי"ב אדר תש"ע.

[1] נפטרה בי"ב אדר תש"ע.

[1]

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ה באדר ב']] [[תש"ג]] לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט למשפחה ברוכת ילדים. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
-למד בישיבת לייקווד בה התחבב על ראש הישיבה הרב [[אהרן קוטלר]] ובישיבת בריסק בירושלים בה היה לתלמידו הקרוב של הרב [[משולם דוד סולבייטשיק]].
+בבחרותו התחבב מאוד על הרב [[אהרן קוטלר]] ועל הרב [[משולם דוד סולבייציק]], שבישיבותיהם למד בתקופות מסוימות.
-בבחרותו כתב לרבי, שהוא מאוד מאוכזב מעצמו, שהוא לא ברמה של גדולי ישראל, והרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו שאדם צריך לדאוג לתפקידו למלאות שליחות הבורא, ולא לשאוף להיות גדול{{הערה|1=[https://anash.org/when-the-rosh-wasnt-sure-if-learning-was-for-him/ הרב שוחט מספר מה שענה לו הרבי].}},
+זכה שהרבי יקרבו וינחה את דרכו בכל צעד ושעל, במכתבים בהם השיב על שאלותיו בלימוד ובעבודת ה' וב[[יחידויות]] אליהן זכה להיכנס. אחד המכתבים עליהם העיד ששינו את חייו היה במענה לכך שחש מרמור בשמעו על גדולי ישראל האמיתיים בדורות עברו שכתבו חיבורים שהאירו את העולם בהיותם צעירים לימים ואילו לו אין סיכוי להגיע לכך בכזה גיל, ואם כן - מדוע עליו ללמוד תורה. הרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו ששאיפת היהודי צריכה להיות 'לשמש את קוני' בכלים, היכולות וההזדמנויות שהקב"ה נתן לו, ולא לחפש להיות 'גדול בישראל'.
-כמו כן קיבל מענות על שאלות רבות ששאל את הרבי ומפוזרים בכרכי האגרות קודש.
+בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את הרבנית שרה רחל{{הערה|נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים.
-בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה רחל{{הערה|נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים, ובת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה.
+לאחר נישואיהם התגוררו בעיר בני ברק, בהוראת הרבי.
-"מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט).
+== כראש ישיבה ==
-בתחילת אלול תשל"ג ביקש מהרבי לבא ל 770 עם בני משפחתו לחודש החגים, שלל הרבי (אגרת י'תתצב) וביקש לארגן נסיעה של אשתו והילדים לכותל המערבי בחול המועד סוכות, כמהו קיבלו כמה וכמה תשובות, לנסוע לכותל המערבי באותו חודש תשרי במקום להגיע ל770, הדברים התבהרו כאשר ביום כיפור נפתחה [[מלחמת יום כיפור]] והרבי כבר הנחה מראש את הילדים לתכנן כינוס בחול המועד סוכות.
+כבר בבחרותו נודע כ'עילוי' גאוני. לאחר נישואיו מונה לר"מ בישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודש, ובאותן שנים המונים מבני הישיבות התקרבו ללימוד תורת החסידות הודות לשיעוריו.
-בשנים שגר בארץ הקודש התעסק הן בעניני שלימות הארץ, והן הפצת המעיינות{{הערה|1=ימי תמימים.}}
+בשנת תשל"ח כאשר הועברה [[ישיבת אור אלחנן]] שהקים הרב [[שמחה וסרמן]] לע"נ אביו הגאון הרב [[אלחנן וסרמן]] העמיד הרבי את הרב שחט בראש הישיבה,  תפקיד בו הוא נושא מאז ועד הלום.
-בתשל"א כשהוקמה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] סייע בביסוס הכולל אברכים במקום{{הערה|1=יסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד.}}
-בשנת תשל"ח כאשר נפתחה [[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] שלח הרבי את הרב שחט לעמוד בראשה ומאז ועד היום ממלא את תפקדו, וזוכה להערצה גדולה בקרב תלמידיו.
+בישיבה העמיד מאות ואלפי תלמידים תלמידי חכמים היושבים ראשונה בעולם הרבנות והשליחות. דרכו בלימוד ואישיותו הנערצת מושכים המוני תלמידים מכל רחבי תבל.
-במהלך השנים פיתח את הישיבה, והנהיג דרך חינוכית ולימודית יחודית שבגינה נמשכים לישיבה תלמידים רבים והיא הישיבה הגדולה ביותר בחוף המערבי עם מחזור שנתי של 150 תלמידים.
+שיעוריו הגאוניים של הרב שוחט נלמדים על ידי אלפי תלמידי ישיבות בכל רחבי תבל ונודעו בדרך הלימוד הייחודית שלהם.
+== חיבורים תורניים ==
+הרב שוחט לא הוציא לאור ספר רשמי, אולם שיעוריו מפרנסים אלפי עמודים בספרי הפלפולים היוצאים על ידי ישיבתו. בנוסף לשיעורים במסכתות הישיבתיות, כתב הרב שוחט חיבורים בני מאות עמודים על סוגיית 'קו התאריך' ועל דיוקים ועיונים ב'הגדה של פסח' של הרבי, המודפסים בקבצי 'מגדל אור'.
 ==שיטת הלימוד==