עזרא בנימין שוחט: הבדלים בין גרסאות בדף

מ
הקודם יותר טוב, מלא סופרלטיבים
אין תקציר עריכה
מ (הקודם יותר טוב, מלא סופרלטיבים)
תגית: שחזור
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:עזרא בנימין שוחט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שוחט נואם בכינוס 'ירחי כלה' השנתי בלוס אנג'לס]]
[[קובץ:עזרא בנימין שוחט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שוחט נואם בכינוס 'ירחי כלה' השנתי בלוס אנג'לס]]
הרב '''עזרא בנימין שוחט''' (יליד שנת [[תש"ג]]) הינו ראש ישיבת '[[אור אלחנן - חב"ד]]' בלוס-אנג'לס בקליפורניה. נחשב לאחד מגדולי גאוני דורנו.
הרב '''עזרא בנימין שוחט''' (יליד שנת [[תש"ג]]) הינו ראש ישיבת תומכי תמימים '[[אור אלחנן - חב"ד]]' בלוס-אנג'לס בקליפורניה.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ה באדר ב']] [[תש"ג]] לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט למשפחה ברוכת ילדים. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].
נולד ב[[שוויץ]] ב[[כ"ה באדר ב']] [[תש"ג]] לרב דב יהודה ומרת שרה שאשא שוחט למשפחה ברוכת ילדים. אביו היה גאון בתורה, וגם בזמנים הקשים של [[מלחמת העולם השנייה]] בטלטול הדרכים למד בשקידה. בסיום המלחמה עברה משפחתו ל[[האג]] שב[[הולנד]] שם מונה אביו כרבה הזמני של הקהילה היהודית. כעבור תקופה קצרה כשהצליחו לסדר ניירות הגירה, בשנת [[תשי"א]], עברה המשפחה ל[[טורונטו]] ב[[קנדה]], ובעקבות נס פלאי שאירע לאחת מבנות המשפחה בברכת הרבי, התקרבה המשפחה כולה ל[[חסידות חב"ד]], אז עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


למד בישיבת לייקווד בה הפך לתלמידו חביבו של הרב [[אהרן קוטלר]] ובישיבת בריסק בירושלים בה היה לתלמידו הקרוב של הרב [[משולם דוד סולבייטשיק]], ונחשב לאחד מבחירי העילויים בישיבה.
למד בישיבת בריסק בירושלים בראשות הרב [[דוד סולבייטשיק]], והפך להיות מבכירי התלמידים בה.
יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון [[יוסף אברהם הלר]] ראש [[כולל מנחם]]. וקירב אותו קרוב לעניני חסידות חב"ד והרבי.


יחד עימו למד בישיבת בריסק ידידו הגאון [[יוסף אברהם הלר]] ראש [[כולל מנחם]]. יחדיו התקרבו לתורתו של הרבי ולעולמה של חב"ד והפכו לחסידי חב"ד.
בבחרותו כתב לרבי, שהוא מאוד מאוכזב מעצמו, שהוא לא ברמה של גדולי ישראל, והרבי השיב לו במכתב מיוחד שביאר לו שאדם צריך לדאוג לתפקידו למלאות שליחות הבורא, ולא לשאוף להיות גדול{{הערה|1=[https://anash.org/when-the-rosh-wasnt-sure-if-learning-was-for-him/ הרב שוחט מספר מה שענה לו הרבי].}},


זכה להדרכות ומענות מפורטים ואישיים מהרבי על שאלותיו בעבודת ה', בלימוד ובהתמודדות עם ניסיונות. הרבי אף הורה לו להעלות חידושי תורה על הכתב.
כמו כן קיבל מענות על שאלות רבות ששאל את הרבי ומפוזרים בכרכי האגרות קודש.


בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה רחל{{הערה|נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים, ובת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה.
בשנת [[תשכ"ו]] [[נישואין|נשא]] את מרת שרה רחל{{הערה|נפטרה ב[[י"ב אדר]] [[תש"ע]].}}, נכדת האדמו"ר מסלונים, ובת הרב מרדכי שלמה ומרת גניה.
שורה 15: שורה 16:
"מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט).
"מקום דירתם לאחרי החתונה בשעה טובה ומוצלחת – על פי מכתביו – קדימה לעיר בני-ברק" – כותב הרבי לרב שוחט בשנת תשכ"ו ('אגרות-קודש' כרך כד עמ' קט).


בשנים בהן גר בארץ הקודש, בהוראת הרבי, עסק בהרבצת תורה בתוך קהל חב"ד ובקרב הציבור החרדי כולו, ורבים נשאבו לעולם לימוד החסידות הודות להשפעתו.
בתחילת אלול תשל"ג ביקש מהרבי לבא ל 770 עם בני משפחתו לחודש החגים, שלל הרבי (אגרת י'תתצב) וביקש לארגן נסיעה של אשתו והילדים לכותל המערבי בחול המועד סוכות, כמהו קיבלו כמה וכמה תשובות, לנסוע לכותל המערבי באותו חודש תשרי במקום להגיע ל770, הדברים התבהרו כאשר ביום כיפור נפתחה [[מלחמת יום כיפור]] והרבי כבר הנחה מראש את הילדים לתכנן כינוס בחול המועד סוכות.


בשנת תשל"ח כאשר נפתחה [[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] (על שם הרב [[אלחנן וסרמן]]) שלח הרבי את הרב שחט לעמוד בראשה ומאז ועד היום ממלא את התפקיד, העמיד מאות ואלפי תלמידים תלמידי חכמים וחסידים, וזוכה להערצה גדולה בקרב תלמידיו וכלל חסידי חב"ד.
בשנים שגר בארץ הקודש התעסק הן בעניני שלימות הארץ, והן הפצת המעיינות{{הערה|1=ימי תמימים.}}
בתשל"א כשהוקמה שכונת [[נחלת הר חב"ד]] סייע בביסוס הכולל אברכים במקום{{הערה|1=יסודה והתפתחותה של שכונת נחלת הר חב"ד.}}


הרב שוחט מהווה סמכות תורנית וחסידית שהציבור הרחב נושא אליה את עיניו בנושאי יסוד העומדים על הפרק.
בשנת תשל"ח כאשר נפתחה [[ישיבת אור אלחנן חב"ד]] שלח הרבי את הרב שחט לעמוד בראשה ומאז ועד היום ממלא את תפקדו, וזוכה להערצה גדולה בקרב תלמידיו.
 
מלבד היותו גאון עצום הבקי בכל התורה כולה בעמקות ובעיון, הרב שוחט הוא חסיד ועובד ה', בעל רגש עצום. התוועדויותיו, בהן הוא מעורר על לימוד החסידות, עבודת השם בדרכה, התקשרות לרבי ומחשבה מתמדת על מידת החיבור לדרכו ויישום רצונו מאיתנו, נודעות בעולם החסידי כולו לשם ולתהילה.
 
הרב שוחט נחשב לבעל גישה מקורית.


במהלך השנים פיתח את הישיבה, והנהיג דרך חינוכית ולימודית יחודית שבגינה נמשכים לישיבה תלמידים רבים והיא הישיבה הגדולה ביותר בחוף המערבי עם מחזור שנתי של 150 תלמידים.
במהלך השנים פיתח את הישיבה, והנהיג דרך חינוכית ולימודית יחודית שבגינה נמשכים לישיבה תלמידים רבים והיא הישיבה הגדולה ביותר בחוף המערבי עם מחזור שנתי של 150 תלמידים.
שורה 30: שורה 28:
שיטת הלימוד של הרב שוחט היא שיטת הדיוק בפרטים, ולבאר על פי הדיוקים את כללות הסוגיה, וכן עניינים נוספים.
שיטת הלימוד של הרב שוחט היא שיטת הדיוק בפרטים, ולבאר על פי הדיוקים את כללות הסוגיה, וכן עניינים נוספים.


אף שמעולם לא הוציא ספר רשמי, רבים מחידושיו נדפסו בקובצי [[מגדל אור]], [[קובץ הערות|קבצי ההערות]] של ישיבתו - [[אור אלחנן - חב"ד]].
הרב שוחט נוהג לעורר תדיר על התקשרות לרבי, שהיא שער לכל דבר שבקדושה.


הרב שוחט הינו חלוץ ההתעמקות והדיוק ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר [[הרבי]]. בקבצי [[מגדל אור]] מופיעים מאות רבות של עמודים המבארים את ההגדה ומגלים את החידושים הגאוניים הטמונים בה.
אף שמעולם לא הוציא באופן רשמי ספר, רבים מחידושיו נדפסו בקובצי [[מגדל אור]], [[קובץ הערות|קבצי ההערות]] של ישיבתו - [[אור אלחנן - חב"ד]].


הרב שוחט אף עסק בעמקות חסרת תקדים בסוגיית [[קו התאריך]] ובירור שיטת הרבי בה, וגם כתביו בנושא זה מפרנסים מאות עמודים גאוניים.
הרב שוחט הינו אחד הראשונים שהתעמקו ודייקו ב[[הגדה של פסח עם ליקוטי טעמים ומנהגים]] שחיבר [[הרבי]].


==משפחתו==
==משפחתו==