חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי אחד מבוגרי ישיבת תות"ל ראשון לציון ששמע זאת ממנו}}. | באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים ([[תש"נ]] - [[תשנ"ב]]) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים{{הערה|מפי אחד מבוגרי ישיבת תות"ל ראשון לציון ששמע זאת ממנו}}. | ||
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". כתב | היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"[[דבר מלכות]]". למשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון [[כפר חב"ד]] במשך שנים ומאז הקמתו של ה[[שבועון בית משיח]] עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "[[התוועדות]] חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת [[מטה משיח בארץ הקודש]]. | ||
מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | מידי יום שישי התייצב ל[[מבצע תפילין]] בכיכר המייסדים ב[[פתח תקווה]]. | ||
גרסה מ־23:35, 7 במאי 2022
הרב חיים לוי יצחק גינזבורג (י"ב בניסן תשי"ח – ט"ז בתמוז תשע"ט) היה משפיע בישיבות תומכי תמימים כפר חב"ד ותומכי תמימים ראשון לציון, חבר הנהלת מטה משיח, מחבר סדרת פניני התניא וספרים נוספים ושימש בתפקידים מרכזיים בארגון צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
תולדות חיים
נולד בי"ב בניסן תשי"ח לרב שלום יהודה לייב גינזבורג ולאמו מרת זהבה. בשעת הברית קראו לו הוריו בשם לוי יצחק על שם רבי לוי יצחק שניאורסון, אביו של הרבי[1].
בצעירותו למד תקופה קצרה בישיבה הליטאית "קרלין", ולאחר מכן ע"פ פסק היתר שקיבל מהרב עובדיה יוסף עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בזמן לימודיו בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד התחבב על המשפיע ר' מענדל פוטרפס ונחשב לאחד מגדולי מושפעיו.
בשנת תשל"ז נמנה על הקבוצה המייסדת של ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק יחד עם חבריו לספסל הלימודים בישיבה בכפר חב"ד[2].
לקראת שנת הלימודים תש"מ נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'[3]. במהלך הקבוצה למד בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ואף זכה לשמש כחוזר על שיחותיו של הרבי.
לאחר נישואיו עם רעייתו מרים יפה בתו של הרב יעקב פלס, החל לשמש בהוראת הרבי כמשפיע בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד, ונשא בתפקיד כעשרים שנה. לאחר מכן עבר לישיבת תורת אמת בה שימש כמשפיע עד שעבר (בשנת תשס"ו) לשמש כמשפיע ראשי בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון.
באחד מחגי שמחת תורה בשנות הנו"נים (תש"נ - תשנ"ב) סימן לו הרבי בידו הקדושה להצטרף להקפה של המשפיעים[4].
היה ידוע ב'קאך' מיוחד בלימוד ה"דבר מלכות". למשך תקופה ארוכה כתב בקביעות טורי דעה במדור 'קוראים כותבים' בשבועון כפר חב"ד במשך שנים ומאז הקמתו של השבועון בית משיח עבר לכתוב שם את טורו הקבוע "התוועדות חסידותית", כן שימש כחבר הנהלת מטה משיח בארץ הקודש.
מידי יום שישי התייצב למבצע תפילין בכיכר המייסדים בפתח תקווה.
בעבר, עמד בראש "מטה הקהל" ו"מבצע יום הולדת" בצעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש.
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן בבית העלמין אחיעזר הסמוך לכפר חב"ד.
ספריו
- משיח עכשיו - סדרת ספרים העוסקים בהסברת החשיבות של תורת חסידות חב"ד ושיטתה. בחלק ד' מתייחס הספר לאמונת החסידים לאחר ג' בתמוז. יצא לאור בשנת תשנ"ה והודפס בכמה מהדורות.
- פניני התניא - סדרה (שלושה עשר כרכים) המבארים בסגנון של התוועדות את ספר התניא. הכרך הראשון י"ל בשנת ה'תשנ"ב על ידי מערכת 'ופרצת'. והאחרון אשר התחיל לבאר את פרקי שער היחוד והאמונה י"ל בדידן נצח תשע"ח.
- בחירתו של הפיקח - ביאור על ארבעה מאמרים יסודיים של הרבי. יצא לאור על ידי מערכת 'ופרצת'.
- אוצר פניני החסידות לפי מעגל השנה - סדרת מאמרים של סיפורים שסיפר ר' מענדל פוטרפס, שיחות של הרבי ומסרים והוראות בעבודת ה', תוך הדגשת הקשר לגאולה ומשיח. המאמרים פורסמו בקביעות בשבועון בית משיח וסודרו בספר לפי מעגל השנה. יצא לאור בשנת תשס"ו.
- התוועדות חסידותית - מאמרי הרב גינזבורג כפי שפורסמו בשבועון 'בית משיח'.
- המשפיע - סיפוריו של ר' המשפיע ר' מענדל פוטרפס, הוצאת 'ופרצת'.
 |
|---|
|
משפחתו
- חתנו, הרב לוי יצחק נחשון - משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל ומנהל צבאות השם ארץ הקודש.
- חתנו, הרב מוטי ברזל
קישורים חיצוניים
- שיעוריו ב'דבר מלכות'
- סדר ההשתלשלות -
- שנים עשר כרכים שמביאים את המשיח
כתבה לרגל השלמת סדרת 'פניני התניא', כסלו תשע"ז - עיתון החייל לזיכרו
הערות שוליים
- ↑ כאשר באה בתו מרת פסיה דבורה בלומה בקשרי השידוכין עם הרב לוי יצחק נחשון, הוסיף לעצמו את השם 'חיים' על פי צוואת רבי יהודה החסיד.
- ↑ ברוך לבקיבקר, יוסף יצחק זלמנוב, אברהם משה, יצחק גרוזמן, אלתר בצלאל קופצ'יק, שמשון הלפרין, חיים שלמה דיסקין, ושלמה זלמן לנדא
- ↑ להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.
- ↑ מפי אחד מבוגרי ישיבת תות"ל ראשון לציון ששמע זאת ממנו