יונה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | נולד בעיר [[פולטבה]] בשנת [[תרנ"ח]], ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. | ||
ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר | ניהל משנת [[תרצ"ו]] את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית ב[[ברית המועצות]], כאשר הוא נעזר בר' [[מרדכי אליעזר לפוטובסקי]] ובר' [[נחום וולוסוב]] שהיו ליד ימינו. | ||
היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | היה מראשי ועד הבריחה ב[[לבוב]], שקיבלה לימים את השם [[יציאת רוסיה תש"ו]] ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. | ||
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[https://col.org.il/news/58983] | לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, [[מוסקבה]] ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט [[כסלו]] [[תש"ח]] ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום [[כ"ז אדר]] א' [[תש"ח]] וב-[[ח' ניסן]], נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט{{הערה|[https://col.org.il/news/58983]}}. | ||
רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. | רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים. |
גרסה מ־10:35, 1 באפריל 2022
הרב יונה כּהֲן (מכונה יונה פולטאבער, תרנ"ח - כ"ב שבט תש"ט), ממנהלי רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות. מראשי "ועד הבריחה" בלבוב ומארגן "הבריחה הגדולה" של אלפי חסידי חב"ד מרוסיה בשנים ה'תש"ו וה'תש"ז. הלחין את הניגון "שהשלום שלו". נאסר, הוגלה לסיביר ונרצח בעינויים בשל פעילותו המחתרתית לשמירת יהדות בברית המועצות.
תולדות חיים
נולד בעיר פולטבה בשנת תרנ"ח, ועל שמה נדבק בו הכינוי בו נקרא בפי החסידים. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש.
ניהל משנת תרצ"ו את רשת ישיבות תומכי תמימים המחתרתית בברית המועצות, כאשר הוא נעזר בר' מרדכי אליעזר לפוטובסקי ובר' נחום וולוסוב שהיו ליד ימינו.
היה מראשי ועד הבריחה בלבוב, שקיבלה לימים את השם יציאת רוסיה תש"ו ובמסגרתה יצאו רוב חסידי חב"ד את גבולות רוסיה באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים.
לאחר שהחלו המעצרים בעקבות פרשית לבוב, הסתתר בלבוב, מוסקבה ולנינגרד, עד שנתפס בי"ט כסלו תש"ח ונאסר בבית הסוהר שפולרקע, הוגש כתב אישום כ"ז אדר א' תש"ח וב-ח' ניסן, נגזר דינו לעשר שנות גלות. הוא נשלח למחנה קרפלג בסיביר, שם נפטר כעבור פחות משנה, בכ"ב שבט תש"ט[1].
רעייתו נאסרה אחריו, ושוחררה כעבור חמש שנים.
הלחין את הניגון שהשלום שלו.
משפחתו
- גיסו, הרב אליהו חיים רויטבלאט.
- גיסו, הרב יהודה לייב קרסיק - משפיע קהילות חב"ד במוסקבה ונעוועל
לקריאה נוספת
- תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
- קידוש השם
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בברית המועצות ובפולין, בהוצאת חזק, תשע"ה
קישורים חיצוניים
- שירו 'שהשלום שלו': בביצוע זלמן לוין, מתוך התקליט 'נפשנו' , בביצוע חוני גרונבלט , בביצוע בני פרידמן