אברהם דוד לאוואוט – הבדלי גרסאות

הרב '''אברהם דוד לאוואוט''' ([[תקע"ה]] - [[י"ח אדר]] [[תר"נ]]) היה רבה של [[ניקולייב]] ב[[אוקראינה]] ויישובי הסביבה, ומחבר [[#ספריו|ספרים]]. סב סבו של [[הרבי]].

==תולדות חיים==

הרב לאוואוט החל את דרכו ברבנות כרב במושבה רומנובקה, ומרוב צדקותו וטוב ליבו קנה לו אוהדים רבים בכל שכבות הציבור.

==רבנותו בניקולייב ובארבעים מושבות==

באיזור גיל שלושים וחמש לערך, מונה הרב לאוואוט למו"צ בעיר [[ניקולייב]], וכעשר שנים אחר כך מונה לרב העיר, ולרבם של ארבעים מושבות באיזור. ראש הקהילה בניקולייב אז היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. בשנת תר"ז בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת תר"י בערך, את הרב לאוואוט. כאשר רב העיר נפטר בין השנים תרי"ז לתר"כ, מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.

לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת תרנ"ז התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.

הרב לאוואט פעל ועשה רבות לטובת יהודי ניקולייב והסביבה, בדאגו למצבם הרוחני והגשמי גם יחד. מאמצים רבים עשה בכדי לטוות קשרים מיוחדים עם השלטונות, אצלם פעל גדולות ונצורות כדי להיטיב את מצבם הכלכלי של יהודי העיר והמושבות. כמו כן הפיח רוח חיים בפעילות הרוחנית בעיר, ותיקן תקנות חשובות בענייני הנהגה ושמירת המצוות. תקנות אלו נשתמרו גם זמן רב לאחר פטירתו.

השלטונות הכירו בפועלו, והעניקו לו שני אותות כבוד של [[כסף (מתכת)|כסף]] ושל זהב, על כך נכתב לאחר פטירתו בעיתון 'המליץ': "האחד בעד עבודתו הישרה, והשני על אשר השתדל בעצמו בעברו דרך הקולוניות, לתת עזרה ולמצוא מזור ותרופה לאיזה קולוניות אשר פתאום חלו האנשים במחלה עזה אשר התפשטה, ועד אשר נודע הדבר לפקידי העיר הכין בתי חולים והביא רופאים למלט האומללים מרדת שחת. גם נקרא בשם אזרח נכבד".

הרב אברהם דוד נפטר ביום שני [[י"ח אדר]] [[תר"נ]] בעיר ניקולייב ושם מנוחתו כבוד. כל יהודי עירו נטלו חלק בהלוויה שהתקיימה באותו יום, וכל החנויות נסגרו בגינה. רבים מהמלווים פרצו בבכי אחר רבם האהוב שעשה רבות למען כל יהודי ויהודי בעיר ובמושבות אשר סביבותיה.

עם פטירתו לא הותיר [[ירושה]] גשמית, וכפי שנכתב ב'המליץ' הנזכר: "המנוח השאיר אחריו אלמנה זקנה אשר מעתה מחסור וכפן תסבול - אם אנשי העיר לא ידאגו חס ושלום למצוא בעדה מקור מחיה וכלכלה, כי גם המנוח חי חיי צער ולחץ ולא השאיר לזכרון ליורשיו אף אגורה".

אחדים מנכדיו נקראו על שמו, ביניהם: [[אברהם דוד שלונסקי]].

==ספריו==

הספר המאוחד נקרא: פסקי פרי מגדים, הערות לשולחן ערוך.

==לקריאה נוספת==

*[[מרדכי מנשה לאופר]], '''[[ימי מלך]]''', [[קה"ת]], [[תש"נ]]-[[תנש"א]].