מסכת גיטין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
#הפניה [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש/סדר נשים#מסכת גיטין]]
{{שס}}
ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין]''' יש 9 פרקים ו89 דפים.
 
המסכת עוסקת בדיני הגט.
 
גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
 
== רבי יוסי נימוקו עמו ==
 
במסכת{{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא — ״רבי יוסי נימוקו עמו " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע״ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}} ). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר׳ יוסי פסקה ה[[בינה]].
 
=== ביאורי הרבי ===
*'''קדימת מסכת גיטין למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]
 
*'''תחילת המסכת.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=156 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 156 (עמ' 156)]
 
*'''ב א.''' תוס' ד"ה המביא. כשיעור י"ב שיטין המפסיקין כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=180 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 180 (עמ' 180)]
 
*'''כה א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)]
 
*'''לז ב.''' אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&st=&pgnum=274 שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)]
 
*'''נב ב.''' ולא כל דבר שאין לו קצבה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=122&hilite= לקוטי שיחות חל"ח עמ' 111 (עמ' 222)]
 
*'''נט ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
 
*'''סד א.''' הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
 
*'''פג ב.''' אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
 
*'''צ א.''' אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&hilite=befcded7-544d-4ad7-9e55-b0fb7e8e7c7c&st=%D7%91%D7%91%D7%90+%D7%A7%D7%9E%D7%90&pgnum=150 לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150)]
 
*'''צ א.''' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=157 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 157 (עמ' 157)]
 
*'''צ א.''' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]
 
*'''צ ב.''' כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=162 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 163 (עמ' 163)]
 
=== ביאורי [[אדמו"ר הצמח צדק]] ===
 
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=216 פרק ראשון]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=221 פרק שני]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=227 פרק שלישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=230 פרק רביעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=242 פרק חמישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=248 פרק שישי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=252 פרק שביעי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=257 פרק שמיני]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ש"ס]]

גרסה מ־22:38, 18 ביוני 2010

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט.

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

רבי יוסי נימוקו עמו

במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא — ״רבי יוסי נימוקו עמו " - ״פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי׳ מיישב את דבריו״[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), ״נימוקו עמו״ (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ״מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3] ). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר׳ יוסי פסקה הבינה.

ביאורי הרבי

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק

הערות שוליים

  1. גיטין סז, א.
  2. רש"י שם.
  3. ע״ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
  4. סוף מסכת סוטה.