דוד ברוומן: הבדלים בין גרסאות בדף
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (הוספת קטגוריה) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
* הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב אזורי עומר-להבים. | * הרב [[יוסף שמחה גינזבורג]] רב אזורי עומר-להבים. | ||
* הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לאה"ק]], [[מרא דאתרא|רבה]] של [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | * הרב [[אליהו יוחנן גוראריה]], [[השלוחים לארץ הקודש|משלוחי הרבי לאה"ק]], [[מרא דאתרא|רבה]] של [[חולון]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. | ||
* ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר, מנהל גני חב"ד [[ראשון לציון]] ומזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | * ר' [[יצחק מאיר הכהן סוסובר]], מנהל גני חב"ד [[ראשון לציון]] ומזכיר ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה מ־13:45, 22 במרץ 2022
הרב דוד ברוומן (א' ניסן תר"ע - כ"ד סיוון תשי"ט) היה מנהל סניף קה"ת באירופה, ויושב ראש ועד כפר חב"ד.
תולדות חיים
הרב ברוומן נולד למשפחה לא חב"דית בעיר חרסון שבאוקראינה להוריו ר' חיים וגולדה ברוומן בראש חודש ניסן תר"ע.
בהיותו ילד כבן עשר יצא עם אביו לטיול ברוסטוב, במהלכו שמעו קולות ניגון ערב שבקעו מאחד הבתים. הם הלכו בעקבות הניגון עד שמצאו את עצמם בפתח ביתו של אדמו"ר הריי"צ בו נערכה התוועדות עם הרבי.
ברגע שנכנסו שניהם לאולם, הורה הרבי לכוון הדלת ואמר 'לחיים'. החסידים שנכחו בהתוועדות, לא הבינו למי הכוונה, והחלו לתור במבטיהם למי התכוון הרבי, עד שהרבי בעצמו אמר שהוא מתכוון אל האורחים שנכנסו זה עתה. עוד לפני שתפסו האורחים את משמעותה של קבלת הפנים הלבבית, פנה הרבי אל האב וביקש ממנו שייתן לו את הילד. הרבי הביט בעיניו של הילד ואמר "איך האדעווע איהם מיט די אייגן" (אני מטפח אותו במבטי).
אחרי המאורע הזה לקחו החסידים את הילד הקטן תחת חסותם; הם גידלו וקרבו אותו, והילד הפך לחסיד חב"ד. בבחרותו למד בישיבת תומכי תמימים נעוול.
בשנת תש"ב נשא את רעייתו צביה, ביתו של הרב יעקב יוסף רסקין.
היה ידידו הקרוב של הרב בן ציון שם טוב ואדמו"ר הריי"צ כתב עליהם "תרי רעין דלא מתפרשין".
עסקנות ציבורית
בשנת תש"ו נמלט מברית המועצות, ופגש ברבי בצרפת, אז מינה אותו הרבי למנהל פועל של קה"ת באירופה. בתוקף תפקידו, עסק בהדפסת ספרי קה"ת בגרמניה[1], עד שנת תשי"א שאז הסתיימה פעולת הסניף, והוא עלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בכפר חב"ד.
במשך השנים עבד במכללת בית רבקה בכפר חב"ד, וקיבל על כך מספר הוראות מהרבי, כמו שלא להכניס חוגים אחרים עם מפקחים על סדרי הלימוד. הרבי מינה אותו על דיווח מהמצב בבית רבקה באופן "בלתי רשמי".
בשנת תשט"ו נתמנה ליו"ר ועד כפר חב"ד.
נפטר ממחלה קשה בכ"ד בסיוון תשי"ט[2].
את מקומו בועד כפר חב"ד, מילא הרב שלמה מיידנצ'יק.
משפחתו
- רעייתו מ' צביה ברוומן, בת ר' יעקב יוסף רסקין.
חתניו:
- ר' יהושע מונדשיין חוקר וסופר.
- ר' דב אלראי מחנך דגול ופעיל נמרץ בהפצת בשורת הגאולה.
- הרב יוסף שמחה גינזבורג רב אזורי עומר-להבים.
- הרב אליהו יוחנן גוראריה, משלוחי הרבי לאה"ק, רבה של חולון וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.
- ר' יצחק מאיר הכהן סוסובר, מנהל גני חב"ד ראשון לציון ומזכיר ישיבת תומכי תמימים לוד.
לקריאה נוספת
- מכתבי רבותינו נשיאינו אל הרב דוד ברוומן, הרב יהושע מונדשיין, תשנ"ג.
קישורים חיצוניים
- תולדות חייו שבועון בית משיח, י' חשון תשנ"ט
. - תולדות חייו שבועון כפר חב"ד, גליון מספר 1330, פרשת שלח תשס"ט באתר שטורעם נט.
- תשורה לבר-מצוה של הת' מנחם מנדל מונדשיין (סמולנסק), י"ד מנחם אב תשע"ג - באתר שטורעם נט.
- כל דבר אפשרי אם הרבי רוצה את זה
| הקודם: משה צבי סגל |
יו"ר ועד כפר חב"ד תשט"ו - תשי"ח |
הבא: שלמה מיידנצ'יק |
הערות שוליים
- ↑ באותם שנים מחיר ההדפסה בגרמניה היה זול יותר מאשר באמריקה. לאחר שערך המטבע הגרמני עלה, לא היה משתלם לקה"ת להמשיך להדפיס את הספרים בגרמניה, והרבי הודיע לר' דוד ששליחותו הסתיימה, והוא יכול לעלות לארץ הקודש.
- ↑ כאשר חתנו ר' יהושע מונדשיין הכין לדפוס קונטרס מאמרים של אדמו"ר האמצעי על ידי סניף קה"ת בארץ הקודש, כתב בפתח דבר שזהו יום היארצייט של חותנו, והרבי אישר והגיה את הפתח דבר.