עזריאל זליג סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
בשנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב סלונים והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38. [https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. | בשנת [[תש"ט]] מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב סלונים והרב [[אברהם חיים נאה]] למנהלי [[כולל חב"ד]]{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/117458 מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט], אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38. [https://www.kedem-auctions.com/he/node/117460 מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט]. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.}}. | ||
בשנת [[תש"י]] ולאחריה היה מראשי [[חב"ד]] בארץ. חבר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], שיקם את [[בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]], וייסד את מוסדות "[[בית חנה (ירושלים)]]" ו[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה תורת אמת]]. | בשנת [[תש"י]] ולאחריה היה מראשי [[חב"ד]] בארץ. חבר [[אגודת חסידי חב"ד באה"ק]], בנה את [[שיכון חב"ד (ירושלים)]] שיקם את [[בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]], וייסד את מוסדות "[[בית חנה (ירושלים)]]" ו[[תלמוד תורה תורת אמת ירושלים|תלמוד תורה תורת אמת]]. | ||
=== פטירתו === | === פטירתו === | ||
גרסה מ־13:56, 4 בספטמבר 2022
| עזריאל זעליג סלונים | |
|---|---|
[[קובץ: |250px]]שד"ר, ממנהלי כולל חב"ד ומראשי חב"ד בארץ | |
| הרב עזריאל זליג סלונים | |
| לידה | י"ג סיוון תרנ"ז |
| חברון | |
| פטירה | ג' דחול המועד סוכות תשל"ב |
| ירושלים | |
| מקום פעילות | ישראל, אמריקה, אירופה ואפריקה |
| השתייכות | חסיד חב"ד |
הרב עזריאל זעליג סלונים (י"ג סיון תרנ"ז - י"ח תשרי תשל"ב) היה מראשי עסקני חסידות חב"ד בארץ הקודש וממנהלי כולל חב"ד. עסק שנים רבות כשד"ר נודד שביצע שליחויות שונות ברחבי העולם מטעם הרבי ואדמו"ר הריי"צ ונמנה על מייסדי שיכון חב"ד בירושלים.
תולדות חיים
נולד בעיר הקודש חברון בי"ג סיוון תרנ"ז. בהיותו בגיל שנה נרצח אביו ר' זאב דוב סלונים על ידי ערבי.
בחודש אלול תרע"ב נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שם הפך להיות מקורב מאד לאדמו"ר הרש"ב ואף אכל על שולחנו בהיותו ממשפחת בית רבי.
בחודש כסלו תרע"ח נסע בהוראת הרבי הרש"ב לחרסון, על מנת לחזק את ישיבת תומכי תמימים המקומית.
בשנת תרפ"ב נסע לארץ הקודש ובשנת תרפ"ג התחתן עם מרת חיה פיגל בת הרב משה שלמה כהנא שפירא.
בשליחות רבותינו נשיאינו ברחבי העולם
.jpg)
בין השנים תרפ"ד - ת"ש נסע ברחבי העולם בכדי לגייס כספים עבור מוסדות וארגונים שונים, ובד בבד עסק בשליחות אדמו"ר הריי"צ בגיוס כספים למוסדות חב"ד ועבור 'מעמד', כך גם בהכוונת אדמו"ר הריי"צ פעל לחזק את יהודי התפוצות, הוא שהה בין היתר באמריקה, אפריקה, אירופה, ועוד.
לכל מקום אליו הגיע, פעל במסירות ובנחישות בכדי למלאת את השליחות המוטלת עליו, ותוך כדי השליחות קיבל הוראות רבות כיצד ואיך לנהוג. כמו כן נהג להצטלם בכל מקום ולשלוח את התמונות לאדמו"ר הריי"צ וזאת על פי הוראה מגבוה.
בגלל תפקידו זה הרבי הוסיף בכתב ידו את המילה "שד"ר" במכתבו לרב סלונים.
בארץ הקודש
בשנת תש"ט מינה אדמו"ר הריי"צ את הרב סלונים והרב אברהם חיים נאה למנהלי כולל חב"ד[1].
בשנת תש"י ולאחריה היה מראשי חב"ד בארץ. חבר אגודת חסידי חב"ד באה"ק, בנה את שיכון חב"ד (ירושלים) שיקם את בית הכנסת צמח צדק בירושלים, וייסד את מוסדות "בית חנה (ירושלים)" ותלמוד תורה תורת אמת.
פטירתו
נפטר בי"ח תשרי - ג' דחול המועד סוכות תשל"ב, ומנוחתו כבוד בהר המנוחות.
אחר פטירתו הקים הרבי ועד להמשך קיום המוסדות אותם ניהל ובו חברים הרבנים יוסף גדליה רלב"ג אברהם חנוך גליצנשטיין וטוביה בלוי.
משפחתו
- בנו, הרב משה סלונים - מנהל רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש
- בתו מרת סימה ובעלה, הרב יהוסף גדליה רלב"ג
- בתו מרת שיינדל מושקא ובעלה, הרב יצחק זאב וולפא
לקריאה נוספת
- עבד מלך - ספר לדמותו, שלום דובער וולפא, תשס"ח.
- מגדל עז - ספר לזכרו, יהושע מונדשיין, תש"מ.
- יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בארץ הקודש, בהוצאת חזק, תשע"ב
קישורים חיצונים
הערות שוליים
- ↑ מכתב מתאריך כ"ג סיון תש"ט, אגרות קודש חלק י', אגרת ג'תקיא. מגדל עז עמוד 38. מכתב מתאריך ז' אלול תש"ט. אגרות קודש חלק י' אגרת ג'תקנב. מגדל עז עמוד 39.