שיחה:מרייאשא שגלוב: הבדלים בין גרסאות בדף
הלוחם החסידי (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "ערך מיותר ונוגד לכללי חב"דפדיה (הכללים הם לא לכתוב על אישה)--~~~~זאל זיין גאולה!") |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
ערך מיותר ונוגד לכללי חב"דפדיה (הכללים הם לא לכתוב על אישה)--● <span style="color:blue">[[משתמש:זאל זיין גאולה|<font face="Guttman yad-brush">זאל זיין גאולה</font>]] ● [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]</span> 13:43, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה! | ערך מיותר ונוגד לכללי חב"דפדיה (הכללים הם לא לכתוב על אישה)--● <span style="color:blue">[[משתמש:זאל זיין גאולה|<font face="Guttman yad-brush">זאל זיין גאולה</font>]] ● [[שיחת משתמש:זאל זיין גאולה|דו שיחסידי]]</span> 13:43, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה! | ||
=העברה מהערך= | |||
לפני יותר מ 12 שנה הלכה לעולמה אשת מסירות הנפש, הצדקנית מרת מאריאשע גרליק-שגלוב ע"ה, שהאריכה ימים ושנים ונפטרה בגיל 106 כשהיא מותירה אחריה דורות ישרים ומבורכים של בנים ונכדים, נינים ובני נינים הולכים בדרכי התורה והחסידות מתוך התקשרות לרבי וענייניו הק'. היא נודעה לתהילה במעשיה הטובים ומסירותה לכל דבר שבקדושה ובמיוחד למען החינוך החסידי, מרת מאריאשע לבית גרליק ע"ה אשת החסיד הדגול איש מסירות הנפש ר' יצחק אלחנן שגלוב הי"ד שמסר נפשו על קידוש השם ונרצח בדמי ימיו ברוסיה הסובייטית. היא עמדה בראש ועד הנשים למען 'אהלי תורה' בקראון הייטס וכל ימיה גייסה כספים לטובת המוסד, ועסקה בעוד שורה ארוכה של מעשי צדקה וחסד, שלא על מנת לקבל פרס. כמו כן היתה האחראית, במשך שנים רבות, על מסירת הלולב והאתרוג של הרבי ב'הושענה רבה' אחרי התפילה על-מנת לתת לנשים ולבנות לברך על ארבעת המינים של הרבי, ובכל הליכותיה היתה מופת לנשים ובנות רבות שהגיעו לחצרות קדשנו, לצניעות ונועם הליכות ומסירות לכל דבר שבקדושה. | |||
'רבצין מאריאשא' או 'באבע מארייאשא' ע"ה נולדה ברוסיה בלילה החמישי של סליחות תרס"א. היא הייתה כבת חמש במות עליה אביה ואימה גידלה אותה ואת שלושת אחיה. הילדים גדלו וכאשר התבגרו נשלחו שלושת הבנים ללמוד בליובאוויטש שם הכירו באותו זמן גם בחור בשם ר' יצחק אלחנן שגלוב והחליטו פה אחד שבחור זה מתאים לאחותם. | |||
לאחר הנישואין סבלו מאד מקשיים כלכליים משום שברוסיה הקומוניסטית התקבלו לעיתים תלושים עבור אוכל, ביגוד או שכר דירה דרך הילדים בבתי הספר הממשלתיים, אך ר' אלחנן ומריאשה לא שקלו אפילו אפשרות לשלוח את ילדיהם לבתי הספר 'שלהם'. | |||
במשך הזמן נודע שמעה של המשפחה הגדולה שלא קיבלה שום סבסוד ממשלתי או תלושי מזון לממשלה, ופקידי המימשל איימו ליטול מהם גם את דירתם אם לא יפעלו לפי חוקי המדינה. הפקידים הגיעו ופשוט זרקו את כל בני המשפחה מביתם אל הרחוב המושלג. דרו אפוא הזוג וששת ילדיו בבית הכנסת. אוכל? – איכשהו הצליח ר' אלחנן 'לגרד' משהו מדי פעם לאשתו ולילדיו. יום אחד הגיעו מלאכי החבלה. ר' אלחנן נאסר עבור העוון של "פעילות בלתי חוקית" ועול המשפחה כולו נפל על כתפי האם מאריאשא ע"ה. מעתה היא עברה מסכת תלאות בל תתואר (שסופרה לימים על ידי בני המשפחה ופורסמה בשעתו בגיליונות 'משפחה חסידית'). אך למרות כל הקשיים העצומים, היא השיאה את הילדים עם בני זוג ממשפחות חסידיות ובנתה דור לתפארת ב"ה, וכל זאת ללא סיועו הצמוד של בעלה. | |||
היא הוכרחה פעמים כה רבות לנדוד ממקום למקום. דירות שכורות, סכנות, אזהרות והתרעות הכריחו אותם ליטול שוב ושוב את מקל הנדודים ולהתחיל שוב מבראשית. ובתוך כל אלה, הקדישה מאמצים מרובים למען החינוך החסידי של הילדים וחסכה פרוטה לפרוטה כדי לשכור לבניה מלמדים חסידיים. | |||
את השנים 1945-1941 עברה בטשקנט. ומאוחר יותר הגיעה לסמרקנד משום ששם התנהלה בסתר ישיבה עבור בניה שכבר התבגרו והגיע זמנם ללמוד ב'תומכי תמימים', אך בשנת 1946 עזבה משפחת שגלוב את סמרקנד משום שסוף-סוף היו בידיהם המסמכים הדרושים כדי לעזוב את 'אימא' רוסיה ואחרי נדודים רבים הגיעו לפוקינג ואחר כך לפריז. | |||
בתקופת השהייה בפריז הגיעה ידיעה שהרבי רוצה שנשות חב"ד תכסינה את ראשן בפאות דווקא. מריאשה רכשה אז את הפאה הראשונה שלה ומאז מעולם לא יצאה מביתה בשום דרך אחרת. | |||
בשנת תשי"ג הגיעה מריאשה לאמריקה. דבר ראשון ביקשה להתקבל אצל הרבי. היא שאלה את הרבי שאלה שהכבידה מאוד על ליבה: "האם בעלי חי?" הרבי יעץ לה הרבי לנסות ולברר בצינורות המקובלים אודות בעלה. המידע שמריאשה קיבלה לאחר מאמצים היה "בעלך נפטר מוות טבעי", אך בשנים מאוחרות יותר נודע שזה היה שקר והוא נהרג בירייה על ידי איש ק-ג-ב שלושה חודשים אחר מאסרו, וזאת משום שסירב לשתף פעולה עם הממשלה הבולשביקית. | |||
לאחר שמריאשה הגיעה לארצות הברית קיבלה על עצמה, בהדרכת הרבי, את מבצע ביקור חולים. היא גם הלכה לבקר את החולים וגם עסקה באיסוף כספים עבורם. במשך עשרות שנים קיימה מריאשה מסיבות מלווה מלכה דו-חודשיות לנשים בנות גילה. הן שמעו את דברה, האזינו לסיפורי צדיקים והעניקו הרבה חיזוק זו לזו. | |||
בהוראת הרבי לעזור ל"אהלי תורה" הייתה לה חנות – בזאר ואת כל ההכנסות כולן נתנה לטובת הישיבה, בלי ליטול לעצמה שום טובת הנאה. זכתה, כאמור, לראות רוב נחת מצאצאיה שרבים מהם נמנים על שלוחי הרבי, עסקנים בצורכי ציבור ומפיצי ותומכי תורה וחסידות במדינות שונות על פני תבל. | |||
ילדיה הם הרה"ח הרב בן-ציון שי' שגלוב - ירושלים, מרת שולה תחי' קייזען – קליוולנד, אוהיו, מרת רוזה תחי' מרוזוב - קראון-הייטס, מרת רחל תחי' ליבראוו - לונדון. בניה הרה"ח ר' יעקב שגלוב ע"ה והרה"ח ר' זלמן שגלוב ע"ה הלכו לעולמם בחייה. | |||
תנצב"ה. |
גרסה מ־16:26, 23 בפברואר 2022
ערך מיותר ונוגד לכללי חב"דפדיה (הכללים הם לא לכתוב על אישה)--● זאל זיין גאולה ● דו שיחסידי 13:43, 23 בפברואר 2022 (UTC)זאל זיין גאולה!
העברה מהערך
לפני יותר מ 12 שנה הלכה לעולמה אשת מסירות הנפש, הצדקנית מרת מאריאשע גרליק-שגלוב ע"ה, שהאריכה ימים ושנים ונפטרה בגיל 106 כשהיא מותירה אחריה דורות ישרים ומבורכים של בנים ונכדים, נינים ובני נינים הולכים בדרכי התורה והחסידות מתוך התקשרות לרבי וענייניו הק'. היא נודעה לתהילה במעשיה הטובים ומסירותה לכל דבר שבקדושה ובמיוחד למען החינוך החסידי, מרת מאריאשע לבית גרליק ע"ה אשת החסיד הדגול איש מסירות הנפש ר' יצחק אלחנן שגלוב הי"ד שמסר נפשו על קידוש השם ונרצח בדמי ימיו ברוסיה הסובייטית. היא עמדה בראש ועד הנשים למען 'אהלי תורה' בקראון הייטס וכל ימיה גייסה כספים לטובת המוסד, ועסקה בעוד שורה ארוכה של מעשי צדקה וחסד, שלא על מנת לקבל פרס. כמו כן היתה האחראית, במשך שנים רבות, על מסירת הלולב והאתרוג של הרבי ב'הושענה רבה' אחרי התפילה על-מנת לתת לנשים ולבנות לברך על ארבעת המינים של הרבי, ובכל הליכותיה היתה מופת לנשים ובנות רבות שהגיעו לחצרות קדשנו, לצניעות ונועם הליכות ומסירות לכל דבר שבקדושה. 'רבצין מאריאשא' או 'באבע מארייאשא' ע"ה נולדה ברוסיה בלילה החמישי של סליחות תרס"א. היא הייתה כבת חמש במות עליה אביה ואימה גידלה אותה ואת שלושת אחיה. הילדים גדלו וכאשר התבגרו נשלחו שלושת הבנים ללמוד בליובאוויטש שם הכירו באותו זמן גם בחור בשם ר' יצחק אלחנן שגלוב והחליטו פה אחד שבחור זה מתאים לאחותם.
לאחר הנישואין סבלו מאד מקשיים כלכליים משום שברוסיה הקומוניסטית התקבלו לעיתים תלושים עבור אוכל, ביגוד או שכר דירה דרך הילדים בבתי הספר הממשלתיים, אך ר' אלחנן ומריאשה לא שקלו אפילו אפשרות לשלוח את ילדיהם לבתי הספר 'שלהם'.
במשך הזמן נודע שמעה של המשפחה הגדולה שלא קיבלה שום סבסוד ממשלתי או תלושי מזון לממשלה, ופקידי המימשל איימו ליטול מהם גם את דירתם אם לא יפעלו לפי חוקי המדינה. הפקידים הגיעו ופשוט זרקו את כל בני המשפחה מביתם אל הרחוב המושלג. דרו אפוא הזוג וששת ילדיו בבית הכנסת. אוכל? – איכשהו הצליח ר' אלחנן 'לגרד' משהו מדי פעם לאשתו ולילדיו. יום אחד הגיעו מלאכי החבלה. ר' אלחנן נאסר עבור העוון של "פעילות בלתי חוקית" ועול המשפחה כולו נפל על כתפי האם מאריאשא ע"ה. מעתה היא עברה מסכת תלאות בל תתואר (שסופרה לימים על ידי בני המשפחה ופורסמה בשעתו בגיליונות 'משפחה חסידית'). אך למרות כל הקשיים העצומים, היא השיאה את הילדים עם בני זוג ממשפחות חסידיות ובנתה דור לתפארת ב"ה, וכל זאת ללא סיועו הצמוד של בעלה.
היא הוכרחה פעמים כה רבות לנדוד ממקום למקום. דירות שכורות, סכנות, אזהרות והתרעות הכריחו אותם ליטול שוב ושוב את מקל הנדודים ולהתחיל שוב מבראשית. ובתוך כל אלה, הקדישה מאמצים מרובים למען החינוך החסידי של הילדים וחסכה פרוטה לפרוטה כדי לשכור לבניה מלמדים חסידיים.
את השנים 1945-1941 עברה בטשקנט. ומאוחר יותר הגיעה לסמרקנד משום ששם התנהלה בסתר ישיבה עבור בניה שכבר התבגרו והגיע זמנם ללמוד ב'תומכי תמימים', אך בשנת 1946 עזבה משפחת שגלוב את סמרקנד משום שסוף-סוף היו בידיהם המסמכים הדרושים כדי לעזוב את 'אימא' רוסיה ואחרי נדודים רבים הגיעו לפוקינג ואחר כך לפריז.
בתקופת השהייה בפריז הגיעה ידיעה שהרבי רוצה שנשות חב"ד תכסינה את ראשן בפאות דווקא. מריאשה רכשה אז את הפאה הראשונה שלה ומאז מעולם לא יצאה מביתה בשום דרך אחרת.
בשנת תשי"ג הגיעה מריאשה לאמריקה. דבר ראשון ביקשה להתקבל אצל הרבי. היא שאלה את הרבי שאלה שהכבידה מאוד על ליבה: "האם בעלי חי?" הרבי יעץ לה הרבי לנסות ולברר בצינורות המקובלים אודות בעלה. המידע שמריאשה קיבלה לאחר מאמצים היה "בעלך נפטר מוות טבעי", אך בשנים מאוחרות יותר נודע שזה היה שקר והוא נהרג בירייה על ידי איש ק-ג-ב שלושה חודשים אחר מאסרו, וזאת משום שסירב לשתף פעולה עם הממשלה הבולשביקית.
לאחר שמריאשה הגיעה לארצות הברית קיבלה על עצמה, בהדרכת הרבי, את מבצע ביקור חולים. היא גם הלכה לבקר את החולים וגם עסקה באיסוף כספים עבורם. במשך עשרות שנים קיימה מריאשה מסיבות מלווה מלכה דו-חודשיות לנשים בנות גילה. הן שמעו את דברה, האזינו לסיפורי צדיקים והעניקו הרבה חיזוק זו לזו.
בהוראת הרבי לעזור ל"אהלי תורה" הייתה לה חנות – בזאר ואת כל ההכנסות כולן נתנה לטובת הישיבה, בלי ליטול לעצמה שום טובת הנאה. זכתה, כאמור, לראות רוב נחת מצאצאיה שרבים מהם נמנים על שלוחי הרבי, עסקנים בצורכי ציבור ומפיצי ותומכי תורה וחסידות במדינות שונות על פני תבל.
ילדיה הם הרה"ח הרב בן-ציון שי' שגלוב - ירושלים, מרת שולה תחי' קייזען – קליוולנד, אוהיו, מרת רוזה תחי' מרוזוב - קראון-הייטס, מרת רחל תחי' ליבראוו - לונדון. בניה הרה"ח ר' יעקב שגלוב ע"ה והרה"ח ר' זלמן שגלוב ע"ה הלכו לעולמם בחייה.
תנצב"ה.