ישראל שמעון קלמנסון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ערך חסר|כל הערך=כן}}
{{בעבודה}}
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]]
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי]]
{{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}}
{{מפנה|ישראל שמעון קלמנסון|ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק)}}
הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' ([[תרע"ד]]-[[א' אדר]] [[תשע"ב]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], וה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]].
הרב '''ישראל שמעון קלמנסון''' ([[ט"ו שבט]][[תרע"ד]]-[[א' אדר]] [[תשע"ב]]) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. שימש בקודש [[שו"ב]]. זכה להיות ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]] ב[[ערב יום כיפור]] וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב"ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי]]
[[קובץ:יוניק מטליק וקלמנסון בזאל הקטן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יושבים ב"זאל הקטן" ב-[[770]]; הרב [[דובער יוניק]] (מימין) - [[שוחט]] ו[[משב"ק]] של [[הרבי]], הרב [[מרדכי מנטליק]] (באמצע) - ראש הישיבה ב-[[770]] והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי]]
נולד בשנת [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]].
נולד ב[[ט"ו בשבט]] [[תרד"ע]] לאביו ר' [[שניאור זלמן קלמנסון]] ולאמו מרת מנוחה ב[[עיירה]] [[וויטבסק]], ובשעת ה[[ברית]] נקרא על שם סבו ר' [[ישראל שמעון קלמנסון (הראשון)|ישראל שמעון קלמנסון]]. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של [[לנינגרד]], שם החלה להתפתח קהילה חב"דית.


בבחרותו בין השנים [[תרפ"ו]]-[[תרצ"ב]] למד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]].
בחורף תרפ"ו נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוועל]] ובהמשך בין השנים [[תרפ"ו]]-[[תרצ"ב]] למד בישיבות [[תומכי תמימים]] מחתרתיות, ביניהם: [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], [[תומכי תמימים פולוצק]] ו[[תומכי תמימים אודסה]].


התחתן עם רעייתו מרת חיה שרה ובזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדד ל[[סמרקנד]]; באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], ובט"ו [[אב]] [[תש"ו]] ברח ל[[פוקינג]], שם נולד לו בנו ר' שלום בער.
התחתן בי' כסלו [[תרצ"ו]] עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב [[משה גייסינסקי]] שו"ב בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד.


בשנת [[תש"ט]] עקר ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד', והתמנה כחבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב[[770]].
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות לקולחוז בורטיוק שם שהו כשנתיים ובהמשך עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת ב[[סמרקנד]] עברו להתגורר במקום.
 
לאחר סיום המלחמה באמצע שנת [[תש"ו]] נסע, יחד עם הרב [[מרדכי שוסטרמן]] ל[[מוסקבה]] ומשם ל[[למברג]], ובט"ו [[אב]] [[תש"ו]] עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים ב[[פוקינג]], שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב [[אברהם אליהו פלוטקין]] והרב [[מענדל דוברוסקין]]. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער.
 
בשנת [[תש"ט]] עקר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ניו יורק]] והתיישב בשכונת 'איסט סייד', והתמנה כחבר הצוות החינוכי בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]].


בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. וכן במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים.
בשנת [[תשי"ד]] קיבל את תפקיד ה[[שוחט]] של תרנגול ה[[כפרות]] של [[הרבי]]. וכן במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו [[יין]] (ללא [[סוכר]]) לקידוש ול[[ליל הסדר]]. לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]], קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים.
שורה 25: שורה 29:
*חתנו, הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס
*חתנו, הרב יעקב גרינבוים - קראון הייטס\לוס אנג'לס


==לקריאה נוספת==
==קישורים חיצוניים==
*'''השוחט של הרבי''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825
*'''[https://drive.google.com/file/d/1yY9_a2uAi6Z1Q8eqekAVwJ0fPeK-pzkf/view?usp=drivesdk השוחט של הרבי]''', [[שבועון בית משיח]] גיליון 825


{{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}}
{{מיון רגיל:קלמנסון, ישראל שמעון}}

גרסה מ־23:21, 1 בפברואר 2022

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
הרב קלמנסון בערב יום כיפור עם הרבי

המונח "ישראל שמעון קלמנסון" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ישראל שמעון קלמנסון (חבר ועד הנחות בלה"ק).

הרב ישראל שמעון קלמנסון (ט"ו שבטתרע"ד-א' אדר תשע"ב) היה חבר הצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770. שימש בקודש שו"ב. זכה להיות השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי בערב יום כיפור וכן זכה להכין יין עבור הרבי לקראת חג הפסח.

תולדות חיים

יושבים ב"זאל הקטן" ב-770; הרב דובער יוניק (מימין) - שוחט ומשב"ק של הרבי, הרב מרדכי מנטליק (באמצע) - ראש הישיבה ב-770 והרב ישראל שמעון קלמנסון (משמאל) - השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי

נולד בט"ו בשבט תרד"ע לאביו ר' שניאור זלמן קלמנסון ולאמו מרת מנוחה בעיירה וויטבסק, ובשעת הברית נקרא על שם סבו ר' ישראל שמעון קלמנסון. בילדותו עברה המשפחה לפושקינה, פרבר של לנינגרד, שם החלה להתפתח קהילה חב"דית.

בחורף תרפ"ו נסע ללמוד בתומכי תמימים נעוועל ובהמשך בין השנים תרפ"ו-תרצ"ב למד בישיבות תומכי תמימים מחתרתיות, ביניהם: תומכי תמימים קרמנצ'וג, תומכי תמימים פולוצק ותומכי תמימים אודסה.

התחתן בי' כסלו תרצ"ו עם רעייתו מרת חיה שרה בתו של הרב משה גייסינסקי שו"ב בקריביורוג. הזוג התגוררו בסמיכות לבית הוריו בפרבר פושקינה הסמוך ללנינגרד.

בזמן מלחמת העולם השנייה נדדו יחד עם משפחות חב"דיות נוספות לקולחוז בורטיוק שם שהו כשנתיים ובהמשך עם קבלת הידיעות על התייסדות קהילה חב"דית משגשגת בסמרקנד עברו להתגורר במקום.

לאחר סיום המלחמה באמצע שנת תש"ו נסע, יחד עם הרב מרדכי שוסטרמן למוסקבה ומשם ללמברג, ובט"ו אב תש"ו עברו את הגבול לפולין ובהמשך הגיעו למחנה העקורים בפוקינג, שם למד את מלאכת השחיטה וקיבל 'קבלה' מהרב אברהם אליהו פלוטקין והרב מענדל דוברוסקין. בפוקינג נולד לו בנו ר' שלום בער.

בשנת תש"ט עקר בהוראת אדמו"ר הריי"צ לניו יורק והתיישב בשכונת 'איסט סייד', והתמנה כחבר הצוות החינוכי בישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770.

בשנת תשי"ד קיבל את תפקיד השוחט של תרנגול הכפרות של הרבי. וכן במשך השנים נהג הרבי לקחת ממנו יין (ללא סוכר) לקידוש ולליל הסדר. לאחר פטירת ר' יוחנן גורדון, קיבל את התפקיד 'המלקה' במנהג של ערב יום הכיפורים.

נפטר בראש חודש אדר תשע"ב.

משפחתו

קישורים חיצוניים