אתב"ש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-#הפניה [[נוטריקון]]
+{{אות|שם=א"ת ב"ש}}
+'''כתב אתב"ש''', הנקרא גם "'''צופן אתב"ש"''', הוא [[נוטריקון]] המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות ה[[אותיות]] הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות.
+==פיענוח הצופן==
+*א → ת
+*ב → ש
+*ג → ר
+*ד → ק
+*ה → צ
+*ו → פ
+*ז → ע
+*ח → ס
+*ט → נ
+*י → מ
+*כ → ל
+*ל → כ
+*מ → י
+*נ → ט
+*ס → ח
+*ע → ז
+*פ → ו
+*צ → ה
+*ק → ד
+*ר → ג
+*ש → ב
+*ת → א
+==השימוש בצופן==
+בספר ירמיהו{{הערה|כה, כו.}} מסופר על [[נבואה | נבואת]] [[ירמיהו]] על [[בבל]] "מלך ששך ישתה אחריהם", ורוב המפרשים מבארים ש'''ששך''' הוא מלכות בבל בחילוף האותיות בצופן א"ת ב"ש.
+דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי '''לב קמי'''"{{הערה|ירמיהו נא, א.}} שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא{{הערה|סנהדרין כב.}} שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש.
+==קביעות המועדים==
+בשולחן ערוך{{הערה|אורח חיים תכח ג'.}} מופיע סימן לקביעות המועדים בצופן זה, לפי ידיעת היום הראשון של חג הפסח, כיון שמספר הימים בחודש ניסן ואילך עד לחודש תשרי שאחריו הוא קבוע, על ידי זכירת סימן זה, ניתן לחשב בקלות את כל התאריכים שיבואו במחצית השנה הבאה:
+*'''א → ת''' - ביום ה'''א'''' שבו חל פסח, יחול תמיד '''ת'''שעה באב{{הערה|בשולחן ערוך מובא על כך הרמז, שבלשון הפסוק נאמר "על מצות ו'''מרורים''' יאכלהו", שרומז גם למרירות של תענית תשעה באב על חורבן בית המקדש.}}, לדוגמא, אם יום ראשון של פסח חל ביום חמישי, גם תשעה באב יחול באותה שנה ביום חמישי
+*'''ב → ש''' - ביום ה'''ב'''' של חל פסח, יחול תמיד חג '''ש'''בועות
+*ג → ר''' - ביום ה'''ג'''' של חל פסח, יחול תמיד '''ר'''אש השנה
+*ד → ק''' - ביום ה'''ד'''' של חל פסח, יחול תמיד '''ק'''ריאת התורה המיוחדת של סיום כל החמישה חומשי תורה, כלומר שמחת תורה (בחו"ל, ובארץ - אסרו חג סוכות)
+*ה → צ''' - ביום ה'''ה'''' של חל פסח, יחול תמיד '''צ'''ום יום הכיפורים
+*ו → פ''' - היום ה'''ו'''' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל '''פ'''ורים של אותה שנה{{הערה|כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.}}
+==בתורת החסידות==
+צופן א"ת ב"ש מובא במספר מקומות בתורת החסידות, כך לדוגמה מבואר הרמז שקיום "מצוה" ממשיך את האלוקות של שם הוי', והדבר רמוז בשם המצוה עצמה, שהאותיות מ"צ מתחלפות באתב"ש בשם י"ה, ויחד עם סיום המילה "(מצ)וה" - נוצר שם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2201340101 שערי אורה שער החנוכה נ, א], [https://chabadlibrary.org/books/1900640231 מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים שכג], ועוד.}}.
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:נוטריקון]]