דוד משה ליברמן

הרב דוד משה ליברמן (במרכז) באסיפה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל

הרב דוד משה ליברמן (כ"א בניסן ה'תרפ"ה-כ"ה שבט ה'תשפ"ב), היה רב ואב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן שבבלגיה, וממייסדי מרכז רבני אירופה.

תולדות חיים

נולד ביום שביעי של פסח כ"א ניסן תרפ"ה בקלן שבגרמניה לרב אייזיק ושרה הינדה לבית ליפשיץ. הוריו היו ילידי גליציה, ולאחר מלחמת עולם הראשונה עברו לגרמניה, ונמנו על הקהילות החסידיות של יוצאי גליציה

בהיותו כבן שנה עברה משפחתו לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד הרב דוד משה בבית ספר 'יסודי התורה'. בשנת תרצ"ה בהיותו בגיל 10 עבר ללמוד בישיבה ב'היידע' שעל יד העיר אנטוורפן בהנהלתו של ר' פייבל שפירא (שם הכיר את ידידיו לעתיד, הרב נחום אברהם יעקובוביץ רב ומשפיע קהילת חב"ד באנטוורפן, והרב אהרן מרדכי זילברשטרום והרב אפרים וולף ואביו הרב בנימין).

במהלך מלחמת עולם השנייה ברחה משפחתו לצרפת. אביו היה באותה תקופה באנגליה, ולאחר זמן שני אחיו ואחותו הצליחו לברוח לארצות הברית. בשנת תש"ב הוא נשלח יחד עם אמו למחנה ריכוז צרפתי, אמו נשלחה לאחר מכן למחנה השמדה. לאחר חצי שנה במחנה, הוא הצליח לברוח ולהגיע לדודו שגר בצרפת. באותה תקופה למד בישיבתו של הרב שניאור זלמן שניאורסון שבמרסיי.

באדר תש"ו הגיע לארצות הברית שם התקבל בישיבה בלייקווד אצל ר' אהרן קוטלר. שם הוא התיידד עם ר' שלמה קרליבך ואחיו הרב אליהם חיים קרליבך, איתם שמר קשר כל השנים ^{[דרוש מקור]}. באותה תקופה היה גם בקשר עם הרב יצחק הוטנר. מאוחר יותר עבר ללמוד בתומכי תמימים המרכזית 770.

הוא נכנס לראשונה ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ לקראת פסח תש"ו. במהלך היחידות הוא מסר דרישת שלום מר' זלמן שניאורסאהן, והרבי ענה לו שהוא כבר קיבל דרישת שלום... . כאשר סיפר לרבי שהוא הולך ללמוד אצל הרב קוטלר, חייך הרבי. בנוסף התעניין אצלו הרבי על מקום התאכסנותו. בהזדמנות ר' זלמן שניאורסאהן סיפר שהרבי הקודם אמר לו על הרב ליברמן, "שהפנים שלו חקוקות אצלי".

כאשר שאל את אדמו"ר הריי"צ על לימודי אנגלית, הוא ענה לו שיכול ללמוד "בשביל לקרב את הנוער". בתש"ז נכנס ליחידות אצל הרבי הקודם וואמר שרוצה לעבור ללמוד ב-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". הרבי ענה לו: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים?, אך עם זאת, הוא לבסווף עבר לישיבה ב770. סך הכול היה חמש פעמים ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה שלו הייתה בכ' כסלו תש"י.

בשנת תש"ט נתמנה על ידי אדמו"ר מהוריי"צ לרב בית הכנסת בני ראובן שיקגו.

בטבת תשי"א נשא עם הרבנית חיה חיטריק, בתו של הרב יהודה חיטריק.

במחיצת כ"ק אדמו"ר שליט"א

בתקופה שלמד ב-770 כמה פעמים הרבי שליט"א נכנס ל'זאל' ודיבר בלימוד עם הבחורים ובניהם הרב לבירמן.

הרב ליברמן מספר שזוכר שפעם אחת הרבי דיבר על הקטעים בהשמטת הצנזור בסוף פרק י"א בהל' מלכים ברמב"ם על כך שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. והביע ספק על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם הרבי אמר בתוקף שזה מהרמב"ם.

בתקופת שליחות בשיקגו עוד כבחור בשנת תש"ט היה נוהג לכתוב מכתבים לרבי שתמיד החזיר תשובה, (אם לא החזיר, הייתה סיבה...).

מיד לאחר יו"ד שבט, נכנס לכ"ק אדמו"ר שליט"א, ושאל אצלו מספר שאלות, והרבי ענה, ומכאן ואילך התקשר לרבי בכל מיני נפשו.

הרבי ביקש ממנו שיקבל הסמכה ל"ידין ידין" מהרב פיינשטיין, אבל לא עלה בידו פעם אמר לו הרבי על זה: "איך זע אז ס'איז שווער צו פאלגן" (אני רואה שקשה לציית). וזה אמת. לבסוף נבחן ל"ידין ידין" מהרב ישראל גוטסמן.

על הרבנות באנטוורפן. קיבל הסכמה וברכה.

הרב ליברמן סיפר ששמע מאחד מהתלמדים הקרובים של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ, שהרב מנדלבויץ מאוד התרשם מהבחורים השלוחים של הרבי ברחבי ארצות הברית, ואמר: "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". התרשמות זאת היא השפיעה על פתיחת "תורה ומסורה".

רבנותו

בתש"ט קיבל סמיכה. מהרב משה פיינשטיין הרבי ביקש שיבחן אצלו גם ידין ידין, אך בפועל נבחן ידין ידין אחר מספר שנים אצל הרב ישראל גוסטמן.

לאחר מכן נשלח על ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ לשיקגו לשמש כרב בקהילת בית הכנסת בני ראובן שיקגו.

משנת תשט"ו שימש כרב בקהילת 'אור חדש' בשיקגו, עד לתשכ"ו,

אז עבר עם משפחתו לדיטרויט, שם שימש כרב בקהילת 'בני יהודה'.

בשנת תשט"ו התחיל לשמש רב בקהילת "אור חדש" בשיקגו.

בשנת תשכ"ז עבר לעיר דיטרויט, שם החל לשמש כרב קהילת "בני יהודה" ומנהל של הבית ספר היהודי במקום.

בשנת תש"מ, לאחר פטירתו של הרב הלל מדליה, אב"ד של קהילת 'שומרי הדת' באנטוורפן (מכ"ז בטבת תשכ"ה עד לפטירתו ביום כיפור תשל"ח), הכתירו את הרב דוד משה לכהן במקומו. הרב ליברמן התקבל באהבה לא רק על ידי חברי קהילת 'שומרי הדת', אלא גם על ידי חברי קהילת 'מחזיקי הדת'.

בשנת תש"ס ייסדו, הרב ליברמן יחד עם הרב גרשון מענדל גרליק, הרב שלמה דובער פנחס לאזאר והרב עזריאל חייקין, את 'מרכז רבני אירופה'.

בט"ו באייר תשע"א קיבל הרב ליברמן, במעמד שנערך במשרדי העיר בהשתתפות אישי ציבור מטעם ממשלת בלגיה, מדליית כבוד על פעלו למען הכלל במתן עזרה וסיוע לכלל רבדי ותושבי העיר, יהודים וגוים ביחד ללא הפליה..

בשנים האחרונות איבד את ראייתו, אך למרות זאת המשיך בלימוד התורה על ידי מכשיר טכנולוגי שהקריא עבורו את דברי הספרים.

פטירתו

בשבועות האחרונים לחייו אושפז הרב ליברמן בשל סיבוכים בריאותיים.

ביום רביעי כ"ה שבט תשפ"ב, לאחר תפילת מנחה בכובע וחליפה, ביקש כוס מים, בירך שהכל עצם את העיניים והחזיר את נשמתו לבוראה, והוא בגיל 96.

משפחתו

• רעייתו הרבנית חיה בת הרב החסיד יהודה חיטריק. נפטרה בכ"ה שבט תשע"ג.
• בנו - הרב צמח מנחם מענדל ליברמן, רב קהילת חב"ד והשליח ראשי של הרבי לאשקלון.
• חתנו - הרב יוסף יצחק חיטריק, משלוחי הרבי לארץ הקודש, מנהל סמינר בית חנה בצפת.
• חתנו - הרב אריה לייב קפלן, משלוחי הרבי לארץ הקודש ומייסד קהילת חב"ד בצפת.
• בנו - הרב צבי ליברמן, רב בעיידז'יער (ליד לונדון), אנגליה.
• חתנו - הרב שלמה וילהלם, שליח הרבי ורב ראשי לז'יטומיר ומערב אוקראינה.
• חתנו - הרב מרדכי צבי קראזניאנסקי, מלבורן, אוסטראליע
• חתנו - הרב שמואל פינסאן, בריסל

לקריאה נוספת

• המאור של בלגיה, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 42

קישורים חיצוניים

• אנטוורפן, בלגיה: הראב"ד הרב דוד משה ליברמן ע"ה ידיעה על פטירתו של הרב ליברמן
• ר' דוד משה כובד בברית לנכד גדולי רבני אירופה
• בפגישה עם ראש ממשלת אלבניה מר סאלי בארישה במשרדי "מרכז רבני אירופה" בבריסל