יעקב אלישביץ: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אלשביץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | [[קובץ:אלשביץ.jpg|שמאל|ממוזער|200px|]] | ||
ר' '''יעקב אלישביץ''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרע"ג]] - [[כ' שבט]] [[תשנ"ג]]) היה [[שוחט]] ו[[מוהל]] ב[[ברית המועצות]]. | ר' '''יעקב אלישביץ''' ([[כ"ג תשרי]] [[תרע"ג]] - [[כ' שבט]] [[תשנ"ג]]) היה [[שוחט]] ו[[מוהל]] ב[[ברית המועצות]] ובאחרית ימיו ב[[ירושלים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ג]] בעיר [[יקטרינוסלב]], [[אוקראינה]]. בילדותו המוקדמת זכה ללמוד בחדר חסידי רגיל עוד לפני סגירת ה[[חיידר|חדרים]] ברוסיה. | נולד ב[[שמחת תורה]] [[תרע"ג]] בעיר [[יקטרינוסלב]], [[אוקראינה]]. בילדותו המוקדמת זכה ללמוד בחדר חסידי רגיל עוד לפני סגירת ה[[חיידר|חדרים]] ברוסיה. | ||
גרסה מ־11:05, 16 בינואר 2022
ר' יעקב אלישביץ (כ"ג תשרי תרע"ג - כ' שבט תשנ"ג) היה שוחט ומוהל בברית המועצות ובאחרית ימיו בירושלים.
תולדות חיים
נולד בשמחת תורה תרע"ג בעיר יקטרינוסלב, אוקראינה. בילדותו המוקדמת זכה ללמוד בחדר חסידי רגיל עוד לפני סגירת החדרים ברוסיה.
בגיל שמונה נפטרה אמו ממגפת הטיפוס ואביו נשבר מהאסון, הוא ואחיו עברו לגור בבית דודו.
כשהגיע לגיל בר מצווה שלח אותו דודו ללמוד בישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג.
לאחר שהדנייפר עלה על גדותיו וכמעט נחרבה העיר קרמנצ'וג, התפזרו התלמידים ור' יעקב עבר ללמוד בוויטעבסק. משם ברחו התלמידים מחמת עיני הבולשת לאודסה. לאחר זמן קצר נעצרו, וכששוחררו ברחו לחרקוב.
תחנתו האחרונה הייתה ביקטרינוסלב שם זכה להכיר את רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א) וזכה להשתתף בהתוועדות שנערכה בבית רבי לוי בליל חתונת הרבי
בתקופה זו למד את מלאכת השחיטה. כשרצה לקבל 'קבלה' מר' לוי'ק, סירב לתת לו כי באותו זמן היה ר' יעקב מגלח זקנו מאימת השלטונות, והצמח צדק כותב בספרו שראוי לשוחט להיות בעל זקן. לבסוף הלך לקבל 'קבלה' מרב אחר. ובפועל אישר ר' לוי'ק לחלק ממקורביו לאכול את שחיטתו, ביודעו שהוא ירא שמים בתכלית.
במלחמת העולם השנייה גוייס ונשלח לחזית סטלינגרד, שם התנהל אחד הקרבות המפורסמים בזמן המלחמה. סטאלין השקיע מאמצים שהעיר הקרויה על שמו לא תיפול בידי הנאצים. מתוך שני מיליון חיילים נשארו רק כמאתיים, וביניהם ר' יעקב.
כשחזר וגילה שמשפחתו נהרגה על ידי הנאצים, החליט לנקום בנאצים וללמוד את אומנות המילה ולהכניס את ילדי ישראל בבריתו של אברהם אבינו.
בפרוטותיו האחרונות נסע למוסקבה, שם נשארו מספר מוהלים שמהם קיווה ללמוד המלאכה.
התחתן עם רעייתו מרת פעשא חווה.
במשך 20 שנה שימש כשוחט ובודק ומוהל בערי רוסיה. 7 שנים בדנייפרופטרובסק (יקטרינוסלב), ו13 שנים נוספות (תשי"ד - תשכ"ח) במוסקבה. השקיע רבות ממרצו להכשיר אחרים כ"כלי קודש", והצליח להעמיד עשרות אברכים שוחטים ומוהלים. בעקבות התעמולה שעשה בין הצעירים להיות שוחטים ומוהלים נעצר והעלילו עליו שריפת בית כנסת במוסקבה בזדון במטרה להבאיש את ריח ברית המועצות.
כשעלה לארץ הקודש התגורר בירושלים בשכונת שמואל הנביא והתמסר רבות למבצע תפילין בכותל המערבי.
נפטר בכ' שבט תשנ"ג ונטמן בהר הזיתים.
משפחתו
- בנו, ר' יוסף לייב אלישביץ - ארצות הברית
- בנו, ר' שלום מיכל אלישביץ - ארצות הברית
- בנו, ר' חיים אלישביץ - קריית ארבע, חבר במועצה המקומית
- בנו, ר' ישראל אלישביץ - ירושלים, פעיל בעניני שלימות הארץ
- בנו, הרב יצחק אלישביץ - משפיע בישיבה קטנה קריית גת ומנהל בית חב"ד לעולי חבר העמים בעיר