16,089
עריכות
אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
'''תנועת מחזיקי הדת''' | '''תנועת מחזיקי הדת''' הוא ארגון שנוסד במטרה לחזק ולשמר את ה[[יהדות]] ב[[רוסיה]], [[פולין]] ו[[גליציה]]. לאחר ירידת קרנו של הארגון, הוקמו מספר ארגונים דומים שנשאו את שם זה והמשיכהו במטרתו. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יהושע רוקח]]. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | הארגון נוסד בשנת [[תרל"ט]] כתגובה לארגון "שומר ישראל" שנוסד במשך שנים לפני כן שהיה בעל מאפיינים [[משכיל]]ים, ובין השאר דגל בשילוב היהודים בחברה. מי שעמד מאחורי ייסוד התנועה היה ה[[אדמו"ר]] מ[[בעלז]] רבי [[יהושע רוקח]]. לנשיא התנועה נבחר רבי [[שמעון סופר]]. מבין פעולות הארגון היה ייסוד העיתון "מחזיקי הדת" (ששונה לאחר מכן ל"קול מחזיקי הדת") שסיקר את הקהילה החרדית ב[[אירופה]]. לאחר פטירת רבי שמעון סופר בשנת [[תרמ"ג]] מונה אחיינו רבי יצחק לייב סופר לנישא התנועה, ובשנת [[תרס"ז]] לאחר שגם הוא נפטר החליף אותו בתפקיד בנו רבי אברהם חיים דוד סופר. | ||
עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה תחת השם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86 - 87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. | עם זאת, לאחר פטירת רבי שמעון סופר ירד קרנו של הארגון ופעילותו החלה להתדרדר עד שהופסק כליל ב[[מלחמת עולם הראשונה]]. עוד לפני סגירת הארגון, ניסו ר' יעקב ליפשיץ ור' זלמן לנדא להקים את ארגון מחדש, והקימו ב[[קובנה]] לשכה שפעלה תחת השם "מחזיקי הדת". אחת מפעולות הלשכה היה המאבק נגד ה[[ציונות]]. בשנת [[תרנ"ט]] הגיע נציג הלשכה אליעזר משה מאדייעווסקי אל [[אדמו"ר הרש"ב]] ושכנעו להצטרף למאבק נגד הציונות{{הערה|[[בן ציון דינור]], '''בעולם ששקע''', עמ' 86 - 87.}}. אדמו"ר הרש"ב הסכים לכך ואף כתב מאמר נגד הציונות שפורסם בספר [[אור לישרים]] שיצא על ידי הלשכה. אדמו"ר הרש"ב במכתב לגביר [[ישעיה ברלין]] כתב ש:"ראוים המה הלשכה דקאוונא לתמוך בידם, כי מתעסקים המה בחריצות ובטוב"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הרש"ב)|אגרות קודש]], חלק ג', אגרת תשפ"ט.}}. | ||
בשנת [[תר"ס]] החליט האדמו"ר מ[[חסידות סלונים]] רבי [[שמואל וינברג]] גם לנסות לחדש את הארגון, והוא פנה לאדמו"ר הרש"ב שיעזור לו בהקמת הארגון{{הערה|הקדמה לקונטרס ומעין.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||