שמעון שאער: הבדלים בין גרסאות בדף
(הוספת ערך) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''שמעון שאער''' הוא מנהל בית חב"ד בשכונת 'קרית משה' ב[[רחובות]]. | הרב '''שמעון שאער''' הוא מנהל [[בית חב"ד]] בשכונת 'קרית משה' ב[[רחובות]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
כילד, עלה עם משפחתו | כילד, עלה עם משפחתו מ[[תימן]], ומשפחתו השתכנה במחנה עולים 'שער עליה' הסמוך ל[[חיפה]], שם אנשי הסוכנות ניסו לגזוז את פאותיו אך הוא התעקש ושמר על פאותיו. בהמשך עברו למעברה זרנוגה, שם קירבו חסידי חב"ד את בני משפחתו{{הערה|בין החסידים שהשפיעו על המשפחה, היו ר' [[משה שניאורסון]] ר' [[מנחם מענדל דרייזין]] ור' [[איצ'קה גנזבורג]].}} והשפיעו עליהם לשלוח את הבן ללמוד במוסדות חב"ד, והוא ואחיו אברהם היו מהתלמידים הראשונים שנכנסו ללמוד בבית הספר של [[רשת אהלי יוסף יצחק]] שהוקם במקום, וכך הפך לחסיד חב"ד. | ||
לאחר השלמת מסלול לימודיו בתלמוד תורה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], נסע בשנת [[תשכ"ד]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]]. | לאחר השלמת מסלול לימודיו בתלמוד תורה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ו[[תומכי תמימים ראשון לציון]], נסע בשנת [[תשכ"ד]] ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר [[הרבי]] ב-[[770]]. | ||
עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה. | עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה. | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות. | זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו ב[[ראשון לציון]] ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות. | ||
כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ב[[רחובות]] וייסד בה בית חב"ד , שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד. | כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ב[[רחובות]] וייסד בה בית חב"ד, שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד. | ||
שירת בצה"ל, ובעת שירות המילואים שלו התבקש על ידי מפקד הבסיס שלו בפאיד לעשות שבת משפחתית עם החיילים, ושילם עבור משפחתו שיגיעו בטיסה לבסיס, וכשהראה לרבי ביחידות את התמונות של משפחתו בבסיס | שירת בצה"ל, ובעת שירות המילואים שלו התבקש על ידי מפקד הבסיס שלו בפאיד לעשות שבת משפחתית עם החיילים, ושילם עבור משפחתו שיגיעו בטיסה לבסיס, וכשהראה לרבי ביחידות את התמונות של משפחתו בבסיס היסב הדבר לרבי קורת רוח רבה. | ||
בברכת והדרכת הרבי ייסד בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בן 4 קומות, 'תפארת חב"ד', והוא משמש כרב הקהילה וראש מוסדות חב"ד במערב רחובות. המוסדות בראשותו כוללים בית תמחוי, בית כנסת, מקווה, ישיבה, גני ילדים ופעילויות מגוונות לילדים ולנוער במהלך השנה בדגש על מועדי ישראל וחגי חב"ד. | בברכת והדרכת הרבי ייסד בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בן 4 קומות, 'תפארת חב"ד', והוא משמש כרב הקהילה וראש מוסדות חב"ד במערב רחובות. המוסדות בראשותו כוללים בית תמחוי, בית כנסת, מקווה, ישיבה, גני ילדים ופעילויות מגוונות לילדים ולנוער במהלך השנה בדגש על מועדי ישראל וחגי חב"ד. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{מיון רגיל:שאער, שמעון}} | {{מיון רגיל:שאער, שמעון}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]] | [[קטגוריה:קבוצה תשכ"ד]] | ||
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | [[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה:אישים ברחובות]] | [[קטגוריה:אישים ברחובות]] | ||
[[קטגוריה:רבני חב"ד | [[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||
גרסה מ־20:50, 16 בדצמבר 2021
הרב שמעון שאער הוא מנהל בית חב"ד בשכונת 'קרית משה' ברחובות.
תולדות חיים
כילד, עלה עם משפחתו מתימן, ומשפחתו השתכנה במחנה עולים 'שער עליה' הסמוך לחיפה, שם אנשי הסוכנות ניסו לגזוז את פאותיו אך הוא התעקש ושמר על פאותיו. בהמשך עברו למעברה זרנוגה, שם קירבו חסידי חב"ד את בני משפחתו[1] והשפיעו עליהם לשלוח את הבן ללמוד במוסדות חב"ד, והוא ואחיו אברהם היו מהתלמידים הראשונים שנכנסו ללמוד בבית הספר של רשת אהלי יוסף יצחק שהוקם במקום, וכך הפך לחסיד חב"ד.
לאחר השלמת מסלול לימודיו בתלמוד תורה בישיבת תומכי תמימים לוד ותומכי תמימים ראשון לציון, נסע בשנת תשכ"ד ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770.
עם חזרתו לארץ, זכה באופן יוצא דופן שהרבי יצא ללוות אותו בדרכו לשדה התעופה.
זכה לקבל מהרבי הוראות שונות בקשר לשידוך שלו, ולאחר נישואיו עם רעייתו מרת אורה, בת ר' חיים ושמחה מוחרר, קבע את מגוריו בראשון לציון ועבד בישיבה, כאשר רעייתו קיבלה משרת הוראה בכפר גבירול הסמוכה לרחובות.
כעבור שבע שנים לאחר החתונה עבר להתגורר בשכונת קרית משה ברחובות וייסד בה בית חב"ד, שנבנתה במקום המעברה בה החל את התקרבותו לחסידות חב"ד.
שירת בצה"ל, ובעת שירות המילואים שלו התבקש על ידי מפקד הבסיס שלו בפאיד לעשות שבת משפחתית עם החיילים, ושילם עבור משפחתו שיגיעו בטיסה לבסיס, וכשהראה לרבי ביחידות את התמונות של משפחתו בבסיס היסב הדבר לרבי קורת רוח רבה.
בברכת והדרכת הרבי ייסד בית כנסת ומרכז קהילתי מפואר בן 4 קומות, 'תפארת חב"ד', והוא משמש כרב הקהילה וראש מוסדות חב"ד במערב רחובות. המוסדות בראשותו כוללים בית תמחוי, בית כנסת, מקווה, ישיבה, גני ילדים ופעילויות מגוונות לילדים ולנוער במהלך השנה בדגש על מועדי ישראל וחגי חב"ד.
בשנת תשע"ד ניצול באופן ניסי על ידי אחד מתלמידי המוסדות שדאג ללימודיו לאורך השנים מבלי ליטול שכר לימוד[2], ובשנת תשע"ז היה בסכנה רפואית וניצול פעם נוספת.
הרב שאער חתום על פסק הדין שהרבי מלך המשיח.
משפחתו
לרב שאער ורעייתו 8 בנים ו-4 בנות, ביניהם:
- בתו מרת מירב, רעיית ר' יניב כהן - מאנשי מוסדות חב"ד ברחובות, שליח במושב זנוח, וחבר קהילת חב"ד בבית שמש
- בנו, ר' שחר שאער - איש חינוך בולט, ומפקח באגף הממלכתי חרדי במשרד החינוך
הערות שוליים
- ↑ בין החסידים שהשפיעו על המשפחה, היו ר' משה שניאורסון ר' מנחם מענדל דרייזין ור' איצ'קה גנזבורג.
- ↑ הנס של הרב שאער נחשף לראשונה ● מצמרר.