תלמוד שטיינזלץ – הבדלי גרסאות

אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד [[חב"ד]], לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.

אותו אדם החל לשכנע רבנים נוספים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את [[העדה החרדית]] לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי [[העדה החרדית]] ואמר:{{ציטוטון|אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!}}. בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.

הטענות נגד התלמוד היו: יש בו אי דיוקים, ההצמדה של לשון הגמרא אל פירוש בלשון מודרנית תפריע ללומד בעתיד ללמוד גמרא בעצמו, הלומד מקבל את פירוש המפרש ללא התמודדות עם הקשיים שבגמרא - התמודדות המאפשרת להבין את הפרשנויות השונות וכיוצא בזה.

התחושה היא, שנוסף לטענות המוגדרות יש גם טענות פחות מוגדרות. אך אלה לא פחות משמעותיות ביצירת התנגדות למהדורה זו: העובדה שהלימוד במהדורה זו מקל מאוד על התלמיד המתחיל גורמת לתחושה שהלימוד במהדורה זו הוא פחות רציני מאשר לימוד מהגמרות הרגילות, אלה שאינן מפוסקות ואינן מבוארות. לכך מתלווה התחושה שלימוד הגמרא בגמרות הרגילות הוא אתגר, מה שאין כן במהדורה זו. ומכאן לטיעונים בסגנון: שזה טוב ל'בעלי בתים' ולא לתלמידי חכמים, וכן הלאה {{הערה|יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו  גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}}.

לאחר שתיקן הרב שטיינזלץ את הבעיות בתלמוד, רבנים רבים הסירו קריאתם לא ללמוד בתלמוד שטיינזלץ, ביניהם היה הרב [[שמואל וואזנר]].

אך עם השנים זחלו בעקבותיו ובעקבות הדרך החב"דית גם מרכזי הליטאים והקימו כמה מפעלים מתחרים, שהמפורסמים בהם הם ביאור שוטנשטיין ומתיבתא של "עוז והדר", שכולם חיקוי בסגנונות שונים של הרב אבן ישראל, אך הם התקבלו בברכה בעולם הליטאי ונמחקו כל הטענות הישנות על הפרויקט של הרב עדין.