קרבנות: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ארבעה מיני ''' | ארבעה מיני '''קורבנות''' ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים. | ||
== פעולת | == פעולת הקורבן== | ||
בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות | בנוגע לענינו של [[מזבח]] אמרו חז״ל,<REF>כתובות י, ב.</REF> — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=227 בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח]</REF>: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) '''מזין''' — השפעת מזון לעולם, ב) '''מזיח ומכפר''' — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) '''מחבב''' את ישראל אל אביהם. | ||
חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת | חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם<REF>הל׳ מעשה הקורבנות פ״א ה״ב.</REF> מחלק את הקורבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש<REF>מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).</REF> מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה. | ||
על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו | על פי זה - מסביר [[הרבי]], יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: [[שלמים]], שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה׳, כך ״בזכות הקורבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״. וה[[עולה]], שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,<REF>להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.</REF> וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים. | ||
==סוגי קורבנות== | ==סוגי קורבנות== | ||
=== | ===קורבן חטאת=== | ||
=== | ===קורבן אשם=== | ||
=== | ===קורבן עולה=== | ||
העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה. | העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה. | ||
שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.]</REF> | שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון [[שתי מתנות שהן ארבע]]. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=pdf זבחים נג ב.]</REF> | ||
=== | ===קורבן שלמים=== | ||
==קודש וקודש קודשים== | ==קודש וקודש קודשים== | ||
קדשי קדשים, היא כינוי של | קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם ב[[קדשים קלים]], נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". | ||
כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים<REF>דף פט.</REF>: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]</REF> | כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים<REF>דף פט.</REF>: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=29&daf=53b&format=text רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.]</REF> | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:בית המקדש]] | ||
גרסה מ־20:18, 22 בפברואר 2010
ארבעה מיני קורבנות ישנן: חטאת, אשם, עולה ושלמים.
פעולת הקורבן
בנוגע לענינו של מזבח אמרו חז״ל,[1] — ״מזבח, מזיח ומזין, מחבב מכפר״, כלומר: מזיח גזירות (רעות מעל ישראל): מזין, בזכות הקורבנות העולם נזון, שהקורבנות באין מן המזון וגורמיו לו ברכה; מחבב. את ישראל אל אביהם, ומכפר עונות. את חלוקת ארבעה מינים אלו, מסביר הרבי[2]: ארבעה דברים אלו מתחלקים, בכללות, לשלשה סוגים: א) מזין — השפעת מזון לעולם, ב) מזיח ומכפר — ביטול ענינים בלתי רצויים מעל ישראל (גזירות ועונות). ג) מחבב את ישראל אל אביהם.
חלוקה כזו של ״ארבעה שהן שלשה״ אנו מוצאים גם בחלוקת הקורבנות (על המזבח) למיניהם — שהרמב״ם[3] מחלק את הקורבנות ל״ארבעה מינין, עולה וחטאת ואשם ושלמים״, ואילו במדרש[4] מצינו שמחלקם לשלשה — ״עולה שלמים וחטאת״. ומובן שאין כאן סתירה, כי חטאת ואשם תוכנם אחד, שניהם באים לכפרה.
על פי זה - מסביר הרבי, יש לומר, ששלש פעולות אלו שבקורבנות, מכוונות כנגד שלשה סוגים אלו שבקורבנות: שלמים, שיש בהם אכילת בעלים, הם כנגד זה שהמזבח (קורבנות) ״מזין״ את העולם, דכשם שהבעלים זוכים באכילתם זו- שהיא אכילה גשמית, מזון הגוף' על ידי הקרבת קורבן לה׳, כך ״בזכות הקורבנות העולם נזון״-, חטאת (ואשם) שבאו לכפרה — היינו ״מזיח... מכפר״. והעולה, שהיא כליל לה׳, ענינה "לחבב ישראל אל אביהם״״,[5] וכלשון המדרש, ש״העולה נקרבת לכבוד הקב"ה בלבד. אבל השלמים והחטאת בעד (כנגד) עצמנו״, כלומר, השלמים והחטאת באים גם לתועלת המקריב - או בשביל קבלת מזון, או כדי לבטל ענינים בלתי רצויים, משא״כ העולה באה רק ״לכבוד הקב״ה בלבד״, ועל ידה מתחבבים ישראל אל אביהם שבשמים.
סוגי קורבנות
קורבן חטאת
קורבן אשם
קורבן עולה
העולה מוגדרת כ"קדשי קדשים". מפני שכולה לגבוה. שחיטתה: בצפון המזבח. קיבול דמה: בכלי שרת בצפון. זריקת הדם: דמה טעון שתי מתנות שהן ארבע. בנוסף לזה טעונה הפשט העור וניתוח הבשר. נאכלת: כולה לה' על אש המזבח.[6]
קורבן שלמים
קודש וקודש קודשים
קדשי קדשים, היא כינוי של קורבן שכולה לגבוה. לא רק קורבן שכולו לגבוה נקרא קדשי קדשים, אלא גם בקדשים קלים, נקרא החלק של גבוה - שנקרב על גבי המזבח - "קדשי קדשים". כדוגמא לכך כתוב במשנה בזבחים[7]: מעשר קודם לעופות, מפני שהוא מין זבח ויש בו קדשי קדשים דמו ואימוריו.[8]
הערות שוליים
- ↑ כתובות י, ב.
- ↑ בהל' בית הבחירה להרמב"ם עמ' קצח
- ↑ הל׳ מעשה הקורבנות פ״א ה״ב.
- ↑ מדרש תדשא (הנקרא ג״כ ברייתא דר״פ בן יאיר) פי"ב׳. ס׳ רזיאל המלאך (בשינויים קלים).
- ↑ להעיר שעולה דורון הוא — זבחים ז, ב.
- ↑ זבחים נג ב.
- ↑ דף פט.
- ↑ רש"י ד"ה משום דלא, זבחים נג ב.