אליהו קלצקין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏תולדות חיים: תיקון קישור פנימי)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|250px|הרב קלצקין]]
[[קובץ:Eliyahu Klatzkin.jpg|ממוזער|250px|הרב קלצקין]]
רבי '''אליהו קלוצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] – [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) היה רבה של העיר [[לובלין]] וקהילות נוספות.
רבי '''אליהו קלצקין''' ([[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] – [[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של [[לובלין]] וקהילות נוספות, מחבר הספרים '''אבן הראשה''', '''אבן פנה''' ועוד.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|250px|ספרו "אבן הראשה"]]
[[קובץ:186 1 600 0.png|ממוזער|250px|ספרו "אבן הראשה"]]
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אייר]] [[תרי"ב]] ב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]], רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגוצ'וב ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.
רבי אליהו נולד ב[[כ"ב אב]] [[תרי"ב]] באושפול שב[[רוסיה]], לאביו רבי [[נפתלי הירץ קלצקין]] מגדולי רבני [[חב"ד]] תלמידו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות שונות: רבי [[ישראל איסר יעקב קלצקין]] שימש רבה של ליבנהוף, במחוז [[דווינסק]] שבפלך [[ויטבסק]], רבי [[אברהם קלצקין]] היה רבה של [[ליוזנא]], רבי [[שניאור זלמן קלצקין]] היה רבה של רוגוצ'וב ורבי [[משה צבי קלצקין]], רבה של רומנוב.


בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליפשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".
בשנת [[תרל"ו]] נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי [[ברוך מרדכי ליפשיץ]], בשנת [[תרמ"א]] התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".


בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלוצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שם=ישורון|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.
בשנת [[תרמ"ז]] הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|שם=ישורון|"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69}}.


הרב אליהו קלוצקין בתגובה הוא ענה לו ש{{ציטוטון|אינו נושא ונותן בדברי אדמו"ר ז"ל (הצמח צדק) אשר זה נחשב בפה להתנגדות גדולה להעלים עין מדבריו מכל וכל}}{{הערה|שם=ישורון}}.
מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו [[חסידי חב"ד]] התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.


מאוחר יותר ניסה הרב קלוצקין להתקבל לרבנות בעיר אחת, אולם רוב התושבים היו [[חסידי חב"ד]] שהתנגדו למינויו עכב כך שהוא סירב להזכיר את [[אדמו"ר הצמח צדק]] בספרו.
בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.  


בשנת [[תר"נ]] מונה להיות רבה של העיר טיקטין, ובשנת [[תרנ"ד]] מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה, בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]].
בשנת [[תר"ע]] מונה להיות רבה של העיר [[לובלין]].


בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה".
בשנת [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הצטרף להנהגת רעו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]].


בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=אליהו%20קלצקין הביקור]}}.
בשנת [[תרפ"ט]] בעת ביקורו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ארץ הקודש]] הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי ב[[ו' אב]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/maharyatz/sichos/688-91/3/5/24.htm?q=אליהו%20קלצקין הביקור]}}.


נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]].
נפטר ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ב]]. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי [[יהושע ליב דיסקין]].


==משפחתו==
==משפחתו==

גרסה מ־22:27, 7 בינואר 2024

הרב קלצקין

רבי אליהו קלצקין (כ"ב אב תרי"בי"ז אייר תרצ"ב) מגדולי הפוסקים בדורו, שימש כרבה של לובלין וקהילות נוספות, מחבר הספרים אבן הראשה, אבן פנה ועוד.

תולדות חיים

ספרו "אבן הראשה"

רבי אליהו נולד בכ"ב אב תרי"ב באושפול שברוסיה, לאביו רבי נפתלי הירץ קלצקין מגדולי רבני חב"ד תלמידו של אדמו"ר הצמח צדק. ארבעה מאחיו שימשו כרבנים בקהילות שונות: רבי ישראל איסר יעקב קלצקין שימש רבה של ליבנהוף, במחוז דווינסק שבפלך ויטבסק, רבי אברהם קלצקין היה רבה של ליוזנא, רבי שניאור זלמן קלצקין היה רבה של רוגוצ'וב ורבי משה צבי קלצקין, רבה של רומנוב.

בשנת תרל"ו נשא לאישה את ליבא יענטע ביתו של רבי ברוך מרדכי ליפשיץ, בשנת תרמ"א התמנה להיות רבה של העיר "ברזי".

בשנת תרמ"ז הוא הוציא את ספרו "אבן הראשה" שבו כתב את חידושיו על הש"ס, זמן קצר לפני הוצאת הספר ביקש ממנו אחיו, רבי שניאור זלמן קלצקין שיזכיר בספר את אדמו"ר הצמח צדק[1].

מאוחר יותר ניסה הרב קלצקין להתקבל לרבנות באחד הערים, אולם רוב התושבים שהיו חסידי חב"ד התנגדו למינויו בעיקבות כך שסירב להזכיר את אדמו"ר הצמח צדק בספרו. רבי אליהו הצטדק בטענה כי לא הזכיר אף אחד מגדולי דורו הנמצאים בין החיים.

בשנת תר"נ מונה להיות רבה של העיר טיקטין, מינוי שבפועל לא יצא לפועל, ובשנת תרנ"ד מונה להיות רבה של העיר מריאמפולה.

בשנת תר"ע מונה להיות רבה של העיר לובלין.

בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ומונה להיות לראש ישיבת "אהל משה", שם הצטרף להנהגת רעו רבי יוסף חיים זוננפלד.

בשנת תרפ"ט בעת ביקורו של אדמו"ר הריי"צ בארץ הקודש הגיע הרב קלצקין לקבל את פניו, לאחר מכן פגש אותו שוב במהלך הביקור בעת שאדמו"ר הריי"צ הגיע לבית היתומות הכללי בו' אב[2].

נפטר בי"ז אייר תרצ"ב. ונטמן בהר הזיתים על יד רבו רבי יהושע ליב דיסקין.

משפחתו

קישורים חיצוניים

הרב משה זעירא, ‏"רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין: אביו, חמיו ואֶחיו הגאונים", ישורון טו (ניסן תשס"ה), עמ' תשסג–תשצז, באתר HebrewBooks

הערות שוליים

  1. "רבי אליהו קלצקין - אב"ד לובלין", ישורון טו, עמ' תשסג, הערה 69
  2. הביקור