יצחק מאיר גרינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(רק אם הפסקה ארוכה אפשר לפצל)
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.


לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר מכן במכתב ששלח [אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.
לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר מכן במכתב ששלח [אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.


כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]].
כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[שניאור זלמן ברונשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]].

גרסה מ־22:25, 8 בנובמבר 2021

ר' יצחק מאיר גרינברג (קיצוני מימין) בהתוועדות בכפר חב"ד
ר' יצחק מאיר גרינברג (מימין) עם בנו, ר' שמואל גרונם גרינברג (מרכז) ועם חתנו ר' שלמה מיידנצ'יק

ר' יצחק מאיר גרינברג (תרנ"ב - י"א בשבט תשל"ו) היה ממייסדי כפר חב"ד וכיהן כחבר בועד שפעל למען הקמת הכפר. היה בעל החנות הראשונה שקמה בכפר.

תולדות חיים

ר' יצחק מאיר גרינברג נולד למשפחה חסידי גור בשנת תרנ"ב לאביו ר' נחמן יוסף גרינברג בעיירה יהודית בפולין. נקרא על-שם האדמו"ר הראשון והמייסד של חסידות גור הרב יצחק מאיר אלתר.

בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שבליטא. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שבברית המועצות (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' שמואל גרונם גרינברג. כשפרצה מלחמת העולם השנייה ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה.

לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה לפולין דרך לבוב ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם חסידי חב"ד, שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' שמואל גרונם בתומכי תמימים ברינואה, לאחר מכן במכתב ששלח [אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד בברינואה נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל.

כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם נבחר לכהן כחבר בועד המייסד של כפר חב"ד לצדם של ר' זלמן פלדמן, ר' זלמן סודקביץ, ר' דוד חן, ר' שניאור זלמן ברונשטיין ור' אברהם שמואל גורליק.

בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה בכפר חב"ד.

בי"א בשבט תשל"ו נפטר ונקבר בחלקת חב"ד בהר הזיתים.

משפחתו