אסדר לסעודתא – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "יחד עם זאת" ב־"עם זאת"
שורה 49: שורה 49:
אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור.
אף שאצל חסידי [[חב"ד]] לא נהוג לזמר זמירות שבת ופיוטים, ניגון זה מקובל בפי חסידי חב"ד, בשל העובדה שהוא אחד מהפיוטים היחידים ש[[אדמו"ר הזקן]] הכניס בסידור.


יחד עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.
עם זאת, היו מחסידי חב"ד שנמנעו מלנגן אותו בשל כך שהפסקאות הראשונות של הפיוט יוצרות את המילה 'אני', דבר העומד בסתירה לעקרון ה[[ביטול]] המהוה יסוד עיקרי במשנת החסידות.


אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.
אצל חסידים מקובל שהטעם לכך שהאקרוסטיכון של התיבות 'שלמה בן לוריא' נקטע באמצעו, הוא מכיון שכאשר [[האריז"ל]] כתב את הפיוט והגיע לתיבות 'דהוות פרישא' העוסק בניתוק של האלוקות מהעולם - פעל עליו הדבר לכאב לב עד שלא הצליח להמשיך בכתיבתו{{הערה|'אוצר החסידים - ברית המועצות ליטא ופולין' עמוד 325.}}.