שינון בעל פה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:43, 2 בנובמבר 2021

השינון בעל פה הינו דרך בלימוד התורה הכולל חזרה על הלימוד מתוך הזכרון.

לימוד בעל פה

שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: שיטת לימוד, על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. שיטת זיכרון, הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.

שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי התורה שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא^[1] מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.

עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.

בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא^[2].

שינון תורה שבכתב בעל פה

על אף האיסור "דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן בעל פה", הכולל את כל הדברים בתורה שבכתב^[3], רבותינו נשיאינו הדריכו שכן ללמוד ולשנן בעל פה^[4], אך לא לחזור ולהוציא אותם בדיבור^[5].

סימנים בתלמוד כעזרה לשינון

בתלמוד מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו חז"ל בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.

כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כאביי במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו רבא.

במהלך הלימוד

בקונטרס עץ החיים^[6] מדריך אדמו"ר הרש"ב את תלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש לחזור בעל פה אחרי הלימוד על הפרטים והדעות בסוגיא הנלמדת בגמרא, על מנת לקלוט במוח את העניין.

פעולות הלימוד בע"פ

עם בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית החל לעורר על הצורך לחזור אותיות התורה בעל פה ברחוב, והקים את חברת משניות בעל פה.

כלי לטיהור האוויר והעולם

בספר היום יום^[7] כותב הרבי על הדאגה לטהרת האויר ברוחניות כצורך חיים בסיסי, בדיוק כמו טהרת האוויר בגשמיות, על ידי שינון וחזרה ברחוב על אותיות התורה וביניהם אותיות החומש, התהלים, המשניות והתניא.

חזרת משניות לקבלת פני משיח

בהיום יום^[8] מובא:"מען זאל זיך אויסלערנען משניות בעל פה כל חד לפום שעוריה דיליה, און געהן אין גאס און חזר'ן משניות, דערמיט וועט מען זוכה זיין צו מקבל זיין פני המשיח." תרגום מאידיש: שילמדו משניות בעל פה, כל אחד לפי הכמות שהוא מסוגל, וללכת ברחוב ולחזור משניות, אזי יזכו לקבל פני המשיח.

סגולה לזכרון

באגרות קודש^[9] נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד המאמר "והדרת פני זקן" ולימוד משניות שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" בלקוטי תורה סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".

במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, החשיבות הרבה של קניין התורה בזכרון דווקא, באופן שהתורה חקוקה תמיד על ליבו.

שינון תניא בע"פ

ערך מורחב – שינון תניא בע"פ

במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - אדמו"ר הזקן. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמנויות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.

במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מדי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.

מבצע שינון בע"פ - דור דעה

בחודש ניסן תשס"ו פתח ארגון את"ה המרכזי 770 את "קרן דור דעה" - "מבצע לימוד בעל פה" המסייע לתלמידי התמימים במימון הנסיעה לרבי בחודש תשרי בו לומדים התלמידים משניות, מאמרים ותניא בעל פה, ומקבלים מלגות כספיות לפי כמות הלימוד.

ראו גם

חברה משניות בעל פה

הערות שוליים

↑ מסכת גיטין דף ס' עמוד ב'.
↑ הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.
↑ איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.
↑ ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.
↑ מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב נטע שלמה וילהלם, תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.
↑ סעיף כח. וראה היכל מנחם כרך א עמוד רלה.
↑ לי"א טבת.
↑ לכ"א בכסלו.
↑ חלק י"א עמ' קפ"ז.

[1] מסכת גיטין דף ס' עמוד ב'.

[2] הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג.

[3] איסור שהרבי עצמו מקפיד עליו מאוד, וכאשר הרבי חוזר על פסוק בתוך הדברים בהתוועדות, הוא נוהג לשנות אותו מעט, או לצטט בדילוג, או רק חצי פסוק וכדומה.

[4] ראו לדוגמא במאמר 'והדרת פני זקן' שבלקוטי תורה.

[5] מענה הרבי בשנת תשכ"ו לרב נטע שלמה וילהלם, תשורה וילהלם-דוברוסקין שבט תשפ"א עמוד 7.

[6] סעיף כח. וראה היכל מנחם כרך א עמוד רלה.

[7] לי"א טבת.

[8] לכ"א בכסלו.

[9] חלק י"א עמ' קפ"ז.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 ==לימוד בעל פה==
 שינון בעל פה הוא דרך חזרה על החומר הנלמד או הנקרא מתוך הזכרון בלבד ולא מתוך ספר. בשינון בעל פה יש שתי מטרות בדרך כלל: '''שיטת לימוד,''' על ידי שינון בע"פ נקלטת הסוגיה הנלמדת במוח המשנן ונעשית יותר מובנת ובהירה. '''שיטת זיכרון''', הסוגיה נחקקת במילותיה, גם אם לא הובנה.
 שיטת השינון בע"פ היא שיטה עתיקת יומין הקודמת לשיטת הלימוד התורני של ימינו, בטרם זמן כתיבת המשנה לא היו מצויים ספרים ומגילות (חוץ מכתבי ה[[תורה]] שבכתב - הלא הם חומשים) משום האיסור של כתיבת התורה שבע"פ שנלמד בגמרא{{הערה|[[מסכת גיטין]] דף ס' עמוד ב'.}} מהפסוק "כתוב לך את הדברים האלה". 'דברים שבעל-פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב'. ועל כן הזדקקו התלמידים לזכור את דברי רבותיהם וההלכות בע"פ ולא מתוך כתב כל שהוא.
 עם זאת, גם כיום שכל הספרים מודפסים ואין צורך לזוכרם בעל פה, ישנה חשיבות רבה לשינון דברי תורה - כדלקמן.
-בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/%D7%97%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%91_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}.
+בהוראות של הרב חודוקוב בנוגע לשינון משניות בעל פה, הורה ללמוד בעל פה את המשניות הנלמדות בגמרא, כשהדבר יסייע גם ללימוד הגמרא{{הערה|1=[http://chabadpedia.co.il/images/f/fa/חדקוב_חשון_תשמג.pdf הוראות מהרב חודוקוב - חשון תשמ"ג].}}.
 ===שינון תורה שבכתב בעל פה===
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 ==סימנים בתלמוד כעזרה לשינון==
-ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] ב[[תלמוד]] וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
+ב[[תלמוד]] מצויים הרבה מקומות שבהם ניתן לראות סימני קיצור למען יהיו המחלוקות או ההלכות באותה הסוגיה קלות לשינון וזיכרון, נתינת הסימנים היא אחד מעזרי הזיכרון שבהם השתמשו [[חז"ל]] בתלמוד וכן חכמים מאוחרים יותר, כדי לזכור בעל-פה עניינים שבהלכה או שבאגדה.
 כך למשל הסימן "יע"ל קג"ם" שהם ראשי התיבות של ששת המקומות היחידים בהם נפסקת ההלכה כ[[אביי]] במחלוקתו עם בר הפלוגתא שלו [[רבא]].
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 ==סגולה לזכרון==
-ב[[אגרות קודש]]{{הערה|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "[[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]]" ולימוד [[משניות]] שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד [[משניות]] בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".
+ב[[אגרות קודש]]{{הערה|חלק י"א עמ' קפ"ז.}} נותן הרבי סגולה לזכרון, והיא לימוד ה[[מאמר]] "[[והדרת פני זקן (מאמר)|והדרת פני זקן]]" ולימוד [[משניות]] שניהם בעל פה: "ומהסגולות בזה ללמוד משניות בעל פה, וכנ"ל מבלי לייגע .. ומהנכון לדעת המאמר "והדרת פני זקן" ב[[לקוטי תורה]] סוף פרשת קדושים גם כן בעל פה".
 במאמר "והדרת פני זקן" מתבאר, החשיבות הרבה של קניין ה[[תורה]] ב[[זכרון]] דווקא, באופן שהתורה חקוקה תמיד על ליבו.
@@ שורה 38: / שורה 38: @@
 ==שינון תניא בע"פ==
 {{ערך מורחב|שינון תניא בע"פ}}
 במהלך הדורות שמו חסידים דגש על שינון תניא בע"פ באותיותיו המדויקות עד כדי דיוק של אות והצמדות למילותיו של המחבר - [[אדמו"ר הזקן]]. רבותינו נשיאינו הורו ועודדו את ענין שינון התניא בעשרות הזדמנויות בהם גם גילו סגולות רבות הקשורות עם לימוד התניא בע"פ ואמירתו ברחוב ביניהן סגולה לבריאות, מניעת מחשבות זרות, ספקות באמונה ופיזור הנפש.
-במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מידי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.
+במהלך השנים אף הונהג במספר ישיבות חב"ד סדר קבוע שבו התלמידים לומדים מדי יום כמה שורות בע"פ ואף צריכים להבחן על כך בסיום תקופה.
 ==מבצע שינון בע"פ - דור דעה==