לשכות בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
(איחוד ערכים) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{לעריכה}} | ||
'''לשכות בית המקדש''' הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; ב[[עזרת נשים]], ב[[בית המוקד]] ועוד. | |||
==לשכות עזרת נשים== | |||
בארבעת פינות ה[[עזרת נשים]] היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן היתה בת ארבעים [[אמה]]. | |||
===לשכת הנזירים=== | |||
לשכת הנזירים<REF>מסכת תמיד פרק ב' משנה ה'.</REF> היתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לניזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות ה[[שלמים]] שחייבים להקריב ושם גםגילחו את שערם ושמום תחת דוד מיוחד. | |||
===לשכת מצורעים=== | |||
לשכה המצורעים היתה ממוקמת בצידה המערבי דרומית של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו [[לשער נקנור]] שבפתח [[העזרה]], כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית<REF>ויקרא יג יד.</REF>, אשר צריך להיות "לפני ה'"<REF>ויקרא יד יא.</REF>. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים. | |||
==לשכות שער ניקנור== | |||
===לשכת עושה חביתין=== | |||
לשכת עושי חביתי הייתה לשכה הסמוכה ל[[שער ניקנור]]. במקום זה היו מכינין "חביתין" ל[[כהן הגדול]], להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב<REF>רא"ש תמיד פ"א מ"ד.</REF>. | |||
===לשכת פנחס המלביש=== | |||
לשכת פנחס המלביש היתה אחת משני הלשכות שהיו ליד [[שער נקנור]]. בלשכה זו אוכסנו [[בגדי כהונה]]. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו<REF>רא"ש מדות א. ד.</REF>. | |||
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו ב[[מקדש]], בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות. | |||
כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין<REF>[http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=8&hilchos=42&perek=8&halocha=8&hilite= רמב"ם פ"ח מהל' כלי המקדש ה"ח]</REF>. | |||
הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד. | |||
==לשכות נוספות== | |||
===לשכת העצים=== | |||
לשכת העצים מוקם לצד השער הראשון של העזרה מצד דרום. | |||
שם היו מכינים את העצים לאש הדולקת על מזבח, ובודקים אותו שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח. | |||
עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש. | |||
===לשכת הפרוכת=== | |||
היא לשכה שהיתה ב[[בית המקדש]], ושם היו אורגין את הפרוכת שהיתה מפרידה בין הקודש ל[[קודש הקדשים]].<REF>רא"ש תמיד פ"א מ"א.</REF> | |||
===לשכת פרהדרין=== | |||
הוא מקום אשר שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכה זו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=2&format=pdf יומא ב א.]</REF> | |||
שמה האמיתי שם הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=6&daf=8b&format=text יומא ח ב.]</REF> | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||
גרסה מ־19:03, 21 בפברואר 2010
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
לשכות בית המקדש הם חדרים מיוחדים, בהם הכינו את צרכי עבודות המקדש. לשכות כאלה היו במספר מקומות בבית המקדש; בעזרת נשים, בבית המוקד ועוד.
לשכות עזרת נשים
בארבעת פינות העזרת נשים היו ארבע לשכות גדולות, כל אחת מהן היתה בת ארבעים אמה.
לשכת הנזירים
לשכת הנזירים[1] היתה ממוקמת בצדה הדרומי מזרחי של עזרת הנשים. לשכה זו יועדה לניזירים שסיימו את תקופת נזירותם. שם בישלו הנזירים את קרבנות השלמים שחייבים להקריב ושם גםגילחו את שערם ושמום תחת דוד מיוחד.
לשכת מצורעים
לשכה המצורעים היתה ממוקמת בצידה המערבי דרומית של עזרת הנשים. לשכה זו נועדה לטהרת המצורעים, טבילתם בשמיני לטהרתן. מיקום הלשכה נקבע כיון שהיה צריך להכניס את ידיו לשער נקנור שבפתח העזרה, כדי לקיים את נתינת דם האשם על תנוך אוזנו ועל בהונות ידו ורגלו הימנית[2], אשר צריך להיות "לפני ה'"[3]. על אף שלא נכנס לעזרה רק לשער ניקנור שלא נתקדש, הצריכוהו טבילה בלשכת המצורעים.
לשכות שער ניקנור
לשכת עושה חביתין
לשכת עושי חביתי הייתה לשכה הסמוכה לשער ניקנור. במקום זה היו מכינין "חביתין" לכהן הגדול, להקריב את עשירית האיפה, מחציתו בבוקרו ומחציתו בערב[4].
לשכת פנחס המלביש
לשכת פנחס המלביש היתה אחת משני הלשכות שהיו ליד שער נקנור. בלשכה זו אוכסנו בגדי כהונה. מקור השם "פנחס המלביש" הוא, מפני שכך היה שם הראשון שעסק בבגדי הכהונה, ונקראו כולם על שמו[5].
ששה ותשעים חלון (כעין תא ארון), היו במקדש, בלשכה זו, להניח בהן הבגדים, ארבעה חלונות לכל משמר מעשרים וארבעת המשמרות. שם כל משמר היה כתוב על חלונותיו הסגורות.
כשנכנסו אנשי משמר לעבודה בשבוע שלהן, פותחין את חלונותיהן כל ימי השבוע, ונוטלין משם את הבגדים. כשיצאו מבית המקדש בתום השבוע, מחזירין הבגדים לחלונותיהן וסוגרין[6].
הסיבה לכך שעשו ארבעה חלונות לכל משמר היא, כדי שלא יהיו הבגדים מעורבין, אלא כל המכנסים בחלון אחד עליו כתוב "מכנסים". וכן האבנטים בחלון אחד וכתוב עליו "אבנט", וכן המצנפות כולן בחלון אחד, והכתנות כולן בחלון אחד.
לשכות נוספות
לשכת העצים
לשכת העצים מוקם לצד השער הראשון של העזרה מצד דרום.
שם היו מכינים את העצים לאש הדולקת על מזבח, ובודקים אותו שלא יהיו בהן תולעים, שהרי אסור להקריב תולעת - שהיא דבר טמא - על גבי המזבח.
עבודה זו היו עושים כהנים בעלי מומין, שהם פסולין לעבודות בית המקדש.
לשכת הפרוכת
היא לשכה שהיתה בבית המקדש, ושם היו אורגין את הפרוכת שהיתה מפרידה בין הקודש לקודש הקדשים.[7]
לשכת פרהדרין
הוא מקום אשר שבעת ימים קודם יום הכפורים מפרישין כהן גדול מביתו ללשכה זו.[8]
שמה האמיתי שם הלשכה הוא לשכת בית לווטי. את הסבר החלפת השם, מסביר התנא הקדוש רבי יהודה: תניא רבי יהודה וכי לשכת פרהדרין היתה והלא לשכת בלווטי היתה אלא בתחלה היו קורין אותה לשכת בלווטי ומתוך שנותנין עליו ממון לכהונה ומחליפין אותה כל שנים עשר חודש כפרהדרין הללו (ממוני המלך, שהמלך מחליפם בכל שנה), שמחליפין אותם כל שנים עשר חודש לפיכך היו קוראין אותה לשכת פרהדרין.[9]