שומרי בית המקדש: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== טעם השמירה == | == טעם השמירה == | ||
שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, דהיינו שאם זו היתה הכוונה היה זה בזיון לבית המקדש שצריך לשמור עליו מפני גניבות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב "ושמרו" את משמרת ה', וגם כבוד בית המקדש הוא שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה, | שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, דהיינו שאם זו היתה הכוונה היה זה בזיון לבית המקדש שצריך לשמור עליו מפני גניבות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב "ושמרו" את משמרת ה', וגם כבוד בית המקדש הוא שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה, כמו שכתוב<REF> מלכים ב' פרק יא.</REF> ושמרו את משמרת הבית.<REF> הרא"ש בתחילת מסכת תמיד.</REF> | ||
== מקומות השמירה == | == מקומות השמירה == | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
ארבעה - על ארבע פינות העזרה - מבפנים. | ארבעה - על ארבע פינות העזרה - מבפנים. | ||
אחד ב[[לשכת הקרבן]]. אחד | אחד ב[[לשכת הקרבן]]. אחד ב[[לשכת הפרוכת]]. ואחד לאחורי [[בית הכפורת]]. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
מסכת מדות פרק א' משנה א, ב. | מסכת מדות פרק א' משנה א, ב. | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:הר הבית]] | [[קטגוריה:הר הבית]] | ||
גרסה מ־06:18, 19 בפברואר 2010
בשערי בית המקדש, היו הכהנים והלוים שומרים ועומדים סמוך לשעריו, לקיים מצוות שמירה על שערי בית המקדש.
טעם השמירה
שימור זה אינו משום חישוב גניבה, דאין עניות במקום עשירות, דהיינו שאם זו היתה הכוונה היה זה בזיון לבית המקדש שצריך לשמור עליו מפני גניבות, אלא גזירת הכתוב הוא דכתיב "ושמרו" את משמרת ה', וגם כבוד בית המקדש הוא שלא יסיחו דעתם ממנו לא ביום ולא בלילה, כמו שכתוב[1] ושמרו את משמרת הבית.[2]
מקומות השמירה
בשלושה מקומות שמרו הכהנים על בית המקדש: בית אבטינס, בית הניצוץ בית המוקד.
הלוים שמרו בעשרים ואחת מקומות: חמשה - בחמשה שערי הר הבית.
ארבעה על ארבעת פינות הר הבית - מבפנים.
חמשה - על חמשת שערי העזרה.
ארבעה - על ארבע פינות העזרה - מבפנים.
אחד בלשכת הקרבן. אחד בלשכת הפרוכת. ואחד לאחורי בית הכפורת.
שמירה על השמירה
איש הר הבית היה מחזר על כל משמר ומשמר, ואבוקות דולקין לפניו, וכל משמר שרואה השומר שאינו עומד ושומר אומר לו איש הר הבית: שלום עליך.
במקרה שניכר שהשומר נרדם על משמרתו, חובט אותו איש הר הבית במקלו, ורשות היה לו לשרוף את בגדיו במקרה כזה.
כאשר היו שומעים את הקולות, היו כל השומעים בהר הבית אומרים זה לזה: הידעתם מה קול בעזרה? זה קול של בן לוי שנרדם על משמרתו, ולכן לוקה ממקלו של איש הר הבית, ובגדיו נשרפים. כתוצאה מכך היו שאר השומרים נזהרים לשמור ביתר שאת ולא להירדם למען הרבות כבוד השם.
מקורות
מסכת מדות פרק א' משנה א, ב.