משה מפוזנא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים)
שורה 1: שורה 1:
רבי '''משה מפוזנא''' נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]] (שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא. היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.
רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]].


בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה ב"ר שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.
==תולדות חיים==
נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.
 
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}.


בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.
בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.


בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת' ע' 58.}}.
בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}.


==פעולתו בותיקן==
==פעולתו בותיקן==


ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכוליות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא,
ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכלויות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא.


במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו.{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}
במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}.


== יחוס [[רבותינו נשיאינו]] אליו ==
== ייחוסו ==
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.


בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שרבי משה מפוזנא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי אב-בית-דין קהילת לובלין (ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב), וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שספק אם ניתן לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 ספר אור ישראל, ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה]; [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 שם, ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}.


== משה חלפן ==
== משה חלפן ==


היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו ספרים רבים עם חותמתו{{הערה|1= ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' ב' תע"ד.}}. יש האומרים כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן, אך בפי הכל היה נקרא משה מפוזנא.
היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}.


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=%D7%9E%D7%A8%D7%90%D7%99%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%A0%D7%90&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}}


{{ניווט
{{ניווט

גרסה מ־00:59, 14 באוקטובר 2021

רבי משה מפוזנא (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא המהר"ל מפראג וזקנו של אדמו"ר הזקן.

תולדות חיים

נולד בשנת תכ"ז[1] לאביו רבי יהודה לייב[2] (נין המהר"ל מפראג), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.

בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל[3].

בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.

בנו היה רבי שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן). בגיל 91 השתתף בשמחת הבר מצוה של נינו, הוא אדמו"ר הזקן - שהייתה באלול תקי"ח[4].

פעולתו בותיקן

ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכלויות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא.

במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מפולין על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו[5].

ייחוסו

אדמו"ר הריי"צ כותב[6] שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי ישראל ברוך פוזנר, בנו של רבי שניאור זלמן פוזנר[7], בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה למהר"ל מפראג הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.

בספר בית רבי[8] כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי[9], שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי[10], וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי[11].

משה חלפן

היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת תש"ד שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' יצחק חיים דובער וילנסקי ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו[12]. יש לציין שבספר הזכרונות[13] שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ[14].

לקריאה נוספת

עץ משפחת פוזנר
{| class="mw-collapsible mw-collapsed autocollapse" style="border: 1px #aaaaaa solid; background-color: #f9f9f9; text-align: center; clear: both; width: 75%; margin: 0.5em auto;" cellspacing="3" עץ משפחת פבזנר
רבי משה מפוזנא
 
 
רבי שניאור זלמן פוזנר[15]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית דבורה לאהרבי ישראל ברוך פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אדמו"ר הזקן
 
רבי יהודה לייב מינוביץ'
 
רבי מרדכי פוזנר
 
רבי משה
 
 
 
 
עץ אדמו"רי חב"דמשה בער פוזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך צדוק פוזנרשניאור זלמן פבזנר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מאשה מאלה
 
מרדכי חיים פבזנרברוך יעקב ריזברג-פבזנרבתיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל פבזנראסתר הדסה[16]שיינע באשע[17]חנה מיכלא[18]שפרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער פבזנרישראל פבזנריצחק מרדכי פבזנררישא[19]חנה[20]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק פבזנרמנחם מענדל פבזנרשמואל פבזנר - הריסבורגשיינא חנה[21]
 
 
שטערנאחנה ברוצקיאסתרזלטה[22]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דברושא[23]
 
 
אסתר הדסה[24]חיה מושקא[25]
 
 
שרה[26]אסתר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חנה[27]ניסן פבזנרסעדיה פבזנרמאשא[28]שלום דובער פבזנר

|}

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית סטערנא
 
 
 
שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שיינא
 
דובער - אדמו"ר האמצעי
 
חיים אברהם
 
משה
 
פריידא
 
דבורה לאה
 
רחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
?
 
שפרה
 
אליהו
 
שלום שכנא אלטשולר
 
 
אברהם שיינס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום
 
ברוך
 
שרה
 
ביילא
 
 
דבורה לאה
 
ברכה
 
מנוחה רחל
 
חיה שרה
 
אסתר מרים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית חיה מושקא
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך שלום
 
יהודה לייב
 
חיים שניאור זלמן
 
ישראל נח
 
יוסף יצחק
 
יעקב
 
 
ראדע פריידא
 
דבורה לאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרבנית שטערנא
 
 
 
שמואל - אדמו"ר המהר"ש
 
 
 
הרבנית רבקה
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן אהרן
 
 
אברהם סנדר
 
מנחם מענדל
 
דבורה לאה
 
חיה מושקא
 
ברוך שניאור זלמן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב
 
 
 
הרבנית שטערנא שרה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי לוי יצחק
 
הרבנית חנה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ
 
 
 
הרבנית נחמה דינה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובער
 
ישראל אריה לייב
 
 
 
 
 
 
חנה
 
 
 
 
שיינא
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א
 
 
חיה מושקא
 
 
 

הערות שוליים

  1. ספר הזכרונות פרק צ"א.
  2. שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.
  3. וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה הערות וביאורים (32).
  4. ספר השיחות-קיץ ה'ש"ת ע' 58.
  5. ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.
  6. ספר הזכרונות והיום יום בתחילת שלשלת היחס
  7. ראה במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן.
  8. פרק א'
  9. בעל "קול יהודה" על שולחן ערוך אורח חיים
  10. אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.
  11. לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו", וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד בקובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה וגיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה.
  12. ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ח' אגרת ב'תע"ד.
  13. חלק ב' פרק קל.
  14. שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.
  15. ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
  16. אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
  17. אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
  18. אשת ר' ישראל לוין.
  19. אשת ר' חיים הלל אזימוב.
  20. אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
  21. אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
  22. אשת הרב טוביה ליצמן.
  23. אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
  24. אשת ר' יצחק צאפ.
  25. אשת ר' דובער ברקוביץ'.
  26. אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
  27. אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
  28. אשת ר' פרץ גולדשמיד.