משה מפוזנא: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים) |
|||
שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''משה מפוזנא''' | רבי '''משה מפוזנא''' (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא [[המהר"ל מפראג]] וזקנו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת תכ"ז{{הערה|1= [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א.}} לאביו רבי [[יהודה לייב (נין המהר"ל)|יהודה לייב]]{{הערה|שהיה בנו של רבי [[שמואל (נכד המהר"ל)|שמואל]], בן רבי [[בצלאל חריף]], בנו של [[המהר"ל מפראג]].}} (נין [[המהר"ל מפראג]]), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא. | |||
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל{{הערה|1= וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=32 הערות וביאורים (32)].}}. | |||
בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י. | בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י. | ||
בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת | בנו היה רבי [[שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן)]]. בגיל 91 השתתף בשמחת ה[[בר מצוה]] של נינו, הוא [[אדמו"ר הזקן]] - שהייתה ב[[אלול]] תקי"ח{{הערה|1=[[ספר השיחות]]-קיץ ה'ש"ת ע' 58.}}. | ||
==פעולתו בותיקן== | ==פעולתו בותיקן== | ||
ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת ( | ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכלויות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא. | ||
במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו | במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מ[[פולין]] על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו{{הערה|ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.}}. | ||
== | == ייחוסו == | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל. | [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב{{הערה|ספר הזכרונות ו[[היום יום]] בתחילת [[שלשלת היחס]]}} ש[[אדמו"ר הזקן]] היה בנו של רבי [[ישראל ברוך פוזנר]], בנו של רבי [[שניאור זלמן פוזנר]]{{הערה|1=ראה ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31632&st=&pgnum=8 מבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן].}}, בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה ל[[מהר"ל מפראג]] הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל. | ||
בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב | בספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]]{{הערה|פרק א'}} כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי{{הערה|בעל "קול יהודה" על [[שולחן ערוך אורח חיים]]}}, שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי{{הערה|אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.}}, וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי{{הערה|1=לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו"], וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13611&pgnum=128 קובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה] ו[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13612&pgnum=102 גיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה].}}. | ||
== משה חלפן == | == משה חלפן == | ||
היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו ספרים רבים עם חותמתו{{הערה| | היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת [[תש"ד]] שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי]] ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו{{הערה|ראה [[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]] חלק ח' אגרת ב'תע"ד.}}. יש לציין שב[[ספר הזכרונות]]{{הערה|חלק ב' פרק קל.}} שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.}}. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך | *[[אדמו"ר הריי"צ]], [[ספר הזכרונות]] פרק צ"א ואילך | ||
*[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=% | *[[שלום דובער לוין]], '''[https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-russia-czarit/3/1.htm?q=מראי%20מקומות#_ftnref1 רבי משה מפוזנא]''' בתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]] {{ספרייה}} | ||
*מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st= | *מחקר, [[קובץ הערות וביאורים אהלי תורה]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=29461&hilite=a73625c1-f489-49a3-8aff-914c51858edc&st=משה+מפוזנא&pgnum=29 (עמוד 29)] - אתר hebrewbooks {{PDF}} | ||
{{ניווט | {{ניווט |
גרסה מ־00:59, 14 באוקטובר 2021
רבי משה מפוזנא (תכ"ז–?) היה ראש הקהל בפוזנא, צאצא המהר"ל מפראג וזקנו של אדמו"ר הזקן.
תולדות חיים
נולד בשנת תכ"ז[1] לאביו רבי יהודה לייב[2] (נין המהר"ל מפראג), ולאמו מרת שרה בת ר' חיים מפוזנא. התגורר בעיר פוזנא, היה עשיר, ומסחרו היה בדברים עתיקים בהיותו בן עשרים וחמש בשנת תנ"ב מונה לראש קהילת פוזנא.
בהגיעו לפרקו נישא עם זוגתו מרת שרה בת ר' שניאור זלמן שהייתה מיוחסת לר' יצחק כ"ץ חתנו של המהר"ל[3].
בשנת ת"פ העתיק מושבו לעיר מינסק, והביא עמו אוצר ספרים גדול מספרים עתיקים וכת"י.
בנו היה רבי שניאור זלמן פוזנר (סב אדמו"ר הזקן). בגיל 91 השתתף בשמחת הבר מצוה של נינו, הוא אדמו"ר הזקן - שהייתה באלול תקי"ח[4].
פעולתו בותיקן
ניהל ויכוחים בותיקן עם גדולי הכמרים (בתחילה מול 30 קרדינלים אך לאחר שהתעקש שיהיה כוחות שווים שמו מולו שלושה קרדינלים) ונחל נצחנות גדולים שהביכו את גדולי הנצרות. הוא עשה את זה מכיון שבאותה התקופה רבו הויכוחים והנוצרים התעללו רבות בעם היהודי ומהסיבה הזאת (ההתנכלויות של הנוצרים) ר' משה התפטר ממשרתו כראש קהילת פוזנא.
במשך נאומיו הרבים על היהדות בותיקן הרבה יהודים שהיו שם בשלבי שמד ל"ע או כבר אחרי התחילו להתחזק ביהדות ולחזור בתשובה. הבולט שבהם היה צעיר יהודי בשם משה גדליה גורדון שהגיע מפולין על מנת להשתלם בכמה מקצועות, במשך שהותו בין הכמרים התחלש קצת ביהדותו ובזכות ר' משה מפוזנא התחזק והתחיל לפעול עם היהודים ששהו[5].
ייחוסו
אדמו"ר הריי"צ כותב[6] שאדמו"ר הזקן היה בנו של רבי ישראל ברוך פוזנר, בנו של רבי שניאור זלמן פוזנר[7], בנו של רבי משה מפוזנא. ייחוסו של רבי משה למהר"ל מפראג הוא בדרך בן אחר בן: היה בנו של רבי יהודה לייב, בנו של רבי שמואל חריף, בנו של רבי בצלאל חריף, בנו יחידו של המהר"ל.
בספר בית רבי[8] כתב שייחוסו של רבי משה מפוזנא למהר"ל היא בדרך אחרת ולא בן אחר בן; הוא היה בנו של רבי יהודה מקוואלי[9], שהיה בנו של רבי משה, שהיה בנו של רבי צבי הירש, שהיה הבן של הגאון ר' יוסף יאסקי[10], וחתנו של המהר"ל מפראג. אך בשנים האחרונות נכתבו מחקרים הטוענים שאין לבנות ייחוס למהר"ל דרך הרב יהודה מקוואלי[11].
משה חלפן
היה אדם בשם רבי משה חלפן, שנמצאו אצל אדמו"ר הריי"צ ספרים רבים עם חותמתו. יש שאמרו כי הוא אותו רבי משה מפוזנא, וכינה את עצמו בשם משה חלפן. בשנת תש"ד שאל אדמו"ר הריי"צ את ר' מיכאל וילנסקי בנו של ר' יצחק חיים דובער וילנסקי ששימש כספרן האם ידוע לו אודות זהותו והאם יש לו בספריה ספרים עם חותמתו[12]. יש לציין שבספר הזכרונות[13] שיצא מספר שנים לאחר מכן, לא מוזכר שנקרא משה חלפן, כנראה בעקבות תשובתו של ר' מיכאל לאדמו"ר הריי"צ[14].
לקריאה נוספת
- אדמו"ר הריי"צ, ספר הזכרונות פרק צ"א ואילך
- שלום דובער לוין, רבי משה מפוזנא בתוך תולדות חב"ד ברוסיה הצארית באתר ספריית חב"ד ליובאוויטש
- מחקר, קובץ הערות וביאורים אהלי תורה (עמוד 29) - אתר hebrewbooks
עץ משפחת פוזנר | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|}
בית רבי | ||
---|---|---|
הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון |
הערות שוליים
- ↑ ספר הזכרונות פרק צ"א.
- ↑ שהיה בנו של רבי שמואל, בן רבי בצלאל חריף, בנו של המהר"ל מפראג.
- ↑ וצריך לומר שלאחד מהם היה שם נוסף, שהרי אסור להיות שם חמות וכלה באותה שם על פי צוואת רבי יהודה החסיד. ראה הערות וביאורים (32).
- ↑ ספר השיחות-קיץ ה'ש"ת ע' 58.
- ↑ ספר הזכרונות פרקים ק"ט-קי"ג.
- ↑ ספר הזכרונות והיום יום בתחילת שלשלת היחס
- ↑ ראה במבוא לאגרות קודש אדמו"ר הזקן.
- ↑ פרק א'
- ↑ בעל "קול יהודה" על שולחן ערוך אורח חיים
- ↑ אב בית דין קהילת לובלין ויש אומרים אב"ד קהילת לבוב.
- ↑ לבירור שלשלת יחוסו של הגה"ק אדמו"ר הזקן בעל התניא, ראה תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, אדמו"ר הזקן, פרק "צור מחצבתו ומשפחתו", וכן את הערת הרב שלמה אנגלארד בקובץ אור ישראל, גיליון ל"ג, עמ' קכ"ח והלאה וגיליון ל"ד, עמ' צ"ט והלאה.
- ↑ ראה אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ) חלק ח' אגרת ב'תע"ד.
- ↑ חלק ב' פרק קל.
- ↑ שולי הגיליון לאגרת ב'תע"ד של אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ ראה הקדמה לאגרות קודש אדמו"ר הזקן
- ↑ אשת ר' שלמה חיים פלדמן.
- ↑ אשת ר' יהושע זליג ריבקין. בספר החסידים, כתב בנה ר' זלמן ריבקין ששמה היתה "שינא דוושא" ועל דרך זה כתב חותנה ר' שניאור זלמן פלדמן שם ששמה "שיינע דוושע", ובנה ר' אברהם כתב שם "שיינה \בתי'"!
- ↑ אשת ר' ישראל לוין.
- ↑ אשת ר' חיים הלל אזימוב.
- ↑ אשת ר' יששכר דב גורביץ'.
- ↑ אשת הרב אהרן יצחק ליברמן.
- ↑ אשת הרב טוביה ליצמן.
- ↑ אשת ר' מנחם מענדל גרייזמן.
- ↑ אשת ר' יצחק צאפ.
- ↑ אשת ר' דובער ברקוביץ'.
- ↑ אשת ר' לוי יצחק הלוי לובנשטיין.
- ↑ אשת ר' יוסף יצחק קרץ.
- ↑ אשת ר' פרץ גולדשמיד.