ועד להפצת שיחות: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־21:06, 5 באוקטובר 2021

ועד להפצת שיחות הינו מכון שתפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את שיחותיו המוגהות של הרבי ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת תשכ"ז, ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב שניאור זלמן חאנין.

הקמת הוועד ומהותו

הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת תש"י, עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי^[1], במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב יואל כהן, שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.

מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת 'לקוטי שיחות' החלה לראשונה לקראת חג השבועות תשי"ח. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה בבתי כנסיות, במסגרת הקהלת קהילות. היוזמים היו צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית. בתחילה עבדו על השיחות ר' אוריאל צימר (חלקים א'-ב') ור' יואל כהן (חלקים ג'-ד').

בשנת תשכ"ז התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב בן ציון שם טוב קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל המרכז לענייני חינוך, הרב חיים מרדכי אייזיק חודוקוב, הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים קה"ת, לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי צא"ח ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.

כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את השער המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת ^[2].

ר' יואל כהן עמד בראש הועד עד שנת תשל"א.

הוצאה לאור

הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד בבניין המשרדים הצמוד ל-770, אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר בשכונה.

בשנת תשל"ט הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי קה"ת לאור^[3].

חברי הוועד

מנהל הוועד הוא הרב שניאור זלמן חאנין. בראש המערכת עומדים הרב נחמן שפירא והרב יעקב לייב אלטיין. חברי המערכת הינם הרב אלימלך צוויבל, הרב אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי, והרב חיים שלום דובער ליפסקר והרב שלום יעקבסאן. בכמה שנים גם עזרו הרב יוסף יצחק וילשנסקי, הרב יהודא לייב שפירא, הרב שניאור זלמן וילשנסקי, הרב אריה לייב קפלן, הרב דוד אולידורט.

הגהה של האידית היה על ידי ר' היישקע דובראווסקי.

הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הינם ספרי הלקוטי שיחות. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה מגיה את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.

תורמים מרכזיים

מראשי התורמים להדפסת הלקוטי שיחות ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.

הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
הרב מאיר זאינץ מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך^[4].

יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.

הספרים שבהוצאת הוועד

במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:

סט לקוטי שיחות (האורגינל).
כרכי מילואים ללקוטי שיחות - כרך מ'.
סט לקוטי שיחות פרשיות - בשנים האחרונות יצא לאור הלקוטי שיחות ערוכים לפי סדר פרשיות השבוע.
סט לקוטי שיחות מועדים הכולל שיחות מוגהות המסודרות לפי חגי ומועדי ישראל, לעת עתה יצאו לאור 11 כרכים^[5].
סט ביאורים לפרקי אבות - ביאורים על מסכת אבות.
סט ספר המאמרים באתי לגני - כל מאמרי באתי לגני של הרבי.
סט ביאורים לפירוש רש"י על התורה.
סט הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים.
סט לקוטי שיחות בענייני גאולה ומשיח.
ספר חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה.
ספר חידושים וביאורים בהלכות תשובה להרמב"ם.
סט חידושים וביאורים בגאולה ומשיח.
סט ספר המאמרים - מלוקט - כל המאמרים שהוגהו על ידי הרבי.
ספר המאמרים - מלוקט - גאולה ומשיח.
ספר אוצר חידושים בש"ס כרך א' על מסכת סנהדרין מאת הרב שלום דוב וולפא.
סט ספר השיחות - כל השיחות משנות תשמ"ז-תשנ"ב שהוגהו על ידי הרבי.
סט ספר השיחות תנש"א-תשנ"ב (ויקרא נ"א-ויקהל נ"ב) במהדורת כיס, בחמשה כרכים מחולקים לפי החומשים.
חומש אור מנחם.

תהלים תהלות מנחם - לקט ביאורי הרבי על ספר תהלים. נערך על ידי הרב אברהם ברוך פבזנר וחתנו בסיועו של הרב שאול משה אליטוב במסגרת מכון "אור מנחם" ויצא לאור בחמישה כרכים.
בשורת הגאולה.
שידוכים ונישואין - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות וכתי"ק בנושא.
מדי שנה מוציא הוועד ספר חדש על הפרק תהלים של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).

מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

↑ ספר ימי בראשית, עמוד 222.
↑ במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד
↑ החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.
↑ ההצעה המקורית של המוציא לאור
↑ חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר

[מני-1] ספר ימי בראשית, עמוד 222.

[2] במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו 'ועד שיחות באנגלית', 'היכל מנחם' ועוד

[3] החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד.

[4] ההצעה המקורית של המוציא לאור

[5] חנוכה (3 כרכים), פורים (3 כרכים), ד' פרשיות (2 כרכים), סוכות, שמיני-עצרת וחודש אייר

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''וועד להפצת שיחות''' הינו מכון שתפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה|מוגהות]] של [[הרבי]]. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]].
+'''ועד להפצת שיחות''' הינו מכון שתפקידו הוא לערוך, להדפיס ולהפיץ את [[שיחה|שיחותיו]] ה[[מוגה]]ות של [[הרבי]] ועריכת ספרים חדשים. הוועד הוקם בשנת [[תשכ"ז]], ועד היום הוא פעיל בהפצת שיחות של הרבי. מנהלו כיום הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]].
-== הקמת הועד ומהותו ==
+== הקמת הוועד ומהותו ==
 [[קובץ:תיקון מכונת ה'ועד'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב זלמן חאנין ור' יונתן האקנר עמלים על תיקון מכונת דפוס של הוועד להפצת שיחות]]
 הפצת שיחותיו של הרבי החלה כבר בסוף שנת [[תש"י]], עוד קודם [[קבלת הנשיאות]] באופן רשמי{{הערה|שם=מני|[[ימי בראשית (ספר)|ספר ימי בראשית]], עמוד 222.}}, במטרה להפיץ את שיחותיו של הרבי בין החסידים ברחבי העולם ובכך לגרום לקהילות אנ"ש להכיר יותר את הרבי ולבקש ממנו שיקבל על עצמו את הנשיאות. בין ראשי העוסקים בהפצת השיחות באותה תקופה היה הרב [[יואל כהן]], שמאז ואילך עסק לאורך כל השנים בהעלאת דבריו של הרבי על גבי הכתב.
@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 מצד הרבי, הגהת השיחות במסגרת '[[לקוטי שיחות]]' החלה לראשונה לקראת [[חג השבועות]] [[תשי"ח]]. הרבי הסכים להגיה שיחה על מנת שיוכלו לחזור עליה ב[[בית כנסת|בתי כנסיות]], במסגרת [[הקהלת קהילות]]. היוזמים היו [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית]]. בתחילה עבדו על השיחות ר' [[אוריאל צימר]] (חלקים א'-ב') ור' [[יואל כהן]] (חלקים ג'-ד').
-בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
+בשנת [[תשכ"ז]] התמסדה העבודה באופן רשמי כאשר הרב [[בן ציון שם טוב]] קרא למספר בחורים וביקש מהם לקחת את האחריות על הפצת שיחותיו של הרבי. כאשר ניגש ר' בן-ציון למזכירו הראשי של הרבי ומנהל ה[[מרכז לענייני חינוך]], הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב]], הוא קיבל את הרעיון בחיוב, אך הבהיר לו שהיות ומדובר במוסד עצמאי שאינו שייך להוצאת הספרים [[קה"ת]], לכן פעילותו לא תתוקצב על ידי המרכז לענייני חינוך שאחראי גם על הוצאת קה"ת. גם זכות הדפסת ארבעת הכרכים הראשונים של הלקוטי שיחות, שבעבר הודפסו על ידי [[צעירי אגודת חב"ד בארצות הברית|צא"ח]] ניתנה אחר-כך לוועד שהוקם. כך גם רכישת השיחות היו במשרדי הוועד, ולא בחנות קה"ת.
-כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת {{הערה|במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד}}.
+כאשר הכניסו דוגמה לדף השער של החוברת לרבי, סימן הרבי להוסיף את סמל קה"ת על שער החוברת, ואף את ה[[דף השער לספרי רבותינו נשיאנו|שער]] המיוחד של הרבי. כלומר, למרות שהשיחות יצאו לאור על ידי הוועד להפצת שיחות, שהוא מוסד עצמאי, בכל זאת, הורה הרבי להשתמש בחותמת קה"ת {{הערה|במשך השנים זכו לכך מוסדות נוספים כמו '[[ועד שיחות באנגלית]]', '[[היכל מנחם]]' ועוד}}.
 ר' [[יואל כהן]] עמד בראש הועד עד שנת [[תשל"א]].
@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 == הוצאה לאור ==
 [[קובץ:התוועדות לרגל הדפסת הספר ליקוטי תורה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות]] ב-[[770]] לרגל הדפסת מהדורה חדשה של [[ליקוטי תורה]] בשנת [[תשד"מ]] בהוראת [[הרבי]]]]
-הועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].
+הוועד מחזיק בית דפוס המנוהל על ידי ר' משה שגלוב, במשך השנים בית הדפוס היה ממוקם יחד עם משרדי הוועד ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]], אך בעקבות סכסוכים שהתעוררו אחרי ג' תמוז עבר הדפוס למקום אחר ב[[קראון הייטס|שכונה]].
-בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור{{דרוש מקור}}.
+בשנת [[תשל"ט]] הורה הרבי שהוועד יהיו אחראים על העבודה של הוצאת ספרי [[קה"ת]] לאור{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75454 החוזה נחשף: ניהול קה"ת מועבר לידי הוועד].}}.
-== חברי הועד ==
+== חברי הוועד ==
-מנהל הועד הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].
+מנהל הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן חאנין]]. בראש המערכת עומדים הרב [[נחמן שפירא]] והרב [[יעקב לייב אלטיין]]. חברי המערכת הינם הרב [[אלימלך צוויבל]], הרב [[אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי]], והרב [[חיים שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום יעקבסאן]]. בכמה שנים גם עזרו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]], הרב [[יהודא לייב שפירא]], הרב [[שניאור זלמן וילשנסקי]], הרב [[אריה לייב קפלן]], הרב [[דוד אולידורט]].
 הגהה של האידית היה על ידי ר' [[היישקע דובראווסקי]].
-הספרים העיקריים עליהם עבדו הועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הועד, הועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
+הספרים העיקריים עליהם עבדו הוועד הינם ספרי ה[[לקוטי שיחות]]. ספרי הליקוטי שיחות הודפסו בתחילה בתור 'ליקוט שבועי' ולאחר שהצטבר כמות של שיחות הראויים להוות ספר, הוציאם הוועד לאור. עריכת השיחות נעשתה על ידי הוועד, הוועד לקח שיחה שהרבי אמר (או כמה שיחות יחד) וערכם לשיחה אחת עם מראי מקומות והערות, לאחר שהרבי היה [[מוגה|מגיה]] את השיחות היו השיחות יוצאות לאור ומתפרסמות.
 ==תורמים מרכזיים==
 מראשי התורמים להדפסת ה[[לקוטי שיחות]] ולשאר ספרי הועד להפצת שיחות.
 *הרב חיים אליעזר לפידות מארגנטינה.
 *הרב [[מאיר זאינץ]] מברזיל. שזכה לקירובים מיוחדים מהרבי בקשר לכך.
 * מר זאב הורביץ, מברזיל. שגם הוא זכה לקירובים מיוחדים על כך{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=97076 ההצעה המקורית של המוציא לאור] {{שטורעם}}}}.
 יש לציין שהרבי בעצמו גם הקדיש את הוצאת החוברות לזכות משפחתו מספר פעמים.
-== הספרים שבהוצאת הועד ==
+== הספרים שבהוצאת הוועד ==
-במהלך השנים, ערך הועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
+במהלך השנים, ערך הוועד ספרים רבים, מתוך שיחותיו המוגהות של הרבי. רשימת הספרים שבהוצאתם:
 *סט [[לקוטי שיחות]] (האורגינל).
 *כרכי מילואים ללקוטי שיחות - כרך מ'.
@@ שורה 61: / שורה 60: @@
 * [[בשורת הגאולה]].
 *שידוכים ו[[נישואין]] - ליקוט הוראות מנהגים ביאורים, שיחות ו[[כתי"ק]] בנושא.
-* מידי שנה מוציא הועד ספר חדש על הפרק [[תהלים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
+* מדי שנה מוציא הוועד ספר חדש על הפרק [[תהלים]] של הרבי בשם "קובץ י"א ניסן" (עם ציון השנה).
-מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.
+מלבד הספרים בלשון הקודש, יצאו על ידי הוועד מספר ספרים באנגלית, ביניהם: סיפורים על פרשת-השבוע ושיחות ומאמרים בעניני גאולה ומשיח.
 == קישורים חיצוניים ==
-* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב [[מרדכי אליהו]] את [[חומש אור מנחם]]] {{אינפו}}.
+* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55936 חברי הוועד מעניקים לרב מרדכי אליהו את חומש אור מנחם] {{אינפו}}.
 * [http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57211_he_1.pdf הסיפור שמאחורי ספרי קה"ת] - בהוצאת [[ועד חיילי בית דוד]] {{PDF}}.
 * [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75724 עבודת קה"ת ● מסמכים מרתקים בפרסום ראשון] {{אינפו}}

תורת הרבי
ספרי אדמו"ר שליט"א	היום יום · לוח כיס יומי לילדים · הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים · לקוטי שיחות · ספר השיחות · אגרות קודש · דברי משיח · תורת מנחם התוועדויות · ספר המאמרים - פרשיות · ספר המאמרים - מלוקט · מעייני הישועה · המלך במסיבו · יין מלכות · דבר מלכות · רשימות
מכונים להדפסת והפצת תורת הרבי	המכון להפצת תורתו של משיח · ועד כתבי קודש · ועד להפצת שיחות · ועד הנחות בלה"ק · ועד הנחות התמימים · היכל מנחם · ועד שיחות קודש · ועד שיחות באנגלית · מכון לוי יצחק · מרכז ההפצה ממש · מכון אנכ"י · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש · מערכת שיחות קודש בלשון הקודש (צפת) · סיכום מאמרי הרבי
חוזרים ומניחים	יואל כהן · יעקב משה וולברג · יוסף וינברג · יוסף יצחק ג'יקובסון · סימון ג'יקובסון · דוד פלדמן · יעקב יהודה לייב אלטיין · דוד אולידורט · שלום חריטונוב · אפרים פישל דמיחובסקי · יוסף קרסיק · אפרים פיקרסקי · אברהם יצחק ברוך גרליצקי · צבי גרינבלט · אלימלך צוויבל · נחמן שפירא · דב מנחם דוברוסקין · יוסף הכט · שלום בער לויטין · חיים לוי יצחק גינזבורג · נחמן הולצברג