סוניה רוזנבלום: הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 185.104.184.105 (שיחה) לעריכה האחרונה של חלוקת קונטרסים) תגית: שחזור |
(הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נולדה ב[[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]]. הייתה אחותו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן הרבי הריי"צ. | נולדה ב[[כ"ט תמוז]] [[תרנ"ו]] לאביה הרב [[מנחם מענדל גוראריה]]. הייתה אחותו של הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן הרבי הריי"צ. | ||
ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי | ב[[י"ט כסלו]] [[תרע"ו]] ראתה לראשונה את [[אדמו"ר הרש"ב]], לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "[[נשמה]] מעלמא דדוכרא". | ||
מסופר עליה שפעם הייתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר | מסופר עליה שפעם הייתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר, בחדר שבו היה אומר חסידות, והיא עמדה מחוץ לדלת והאזינה, כשראה זאת אחד החסידים חרה לו הדבר שאשה עומדת ומקשיבה לאמירת מאמר והעיר על כך לרבי, אך הרבי ביטל אותו ואמר: הנח לה, היא מבינה חסידות אפילו יותר ממך... | ||
הייתה מהנשים ה[[יחידות]] (גם בת דודתה לאה קרסיק) שנכנסו | הייתה מהנשים ה[[יחידות]] (גם בת דודתה לאה קרסיק) שנכנסו ליחידות אצל הרבי הרש"ב. | ||
בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' [[ישראל לוין (נעוולער)]], ר' [[חיים שאול ברוק]] ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי ה[[חסיד]]ים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי הייתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל. | בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' [[ישראל לוין (נעוולער)]], ר' [[חיים שאול ברוק]] ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי ה[[חסיד]]ים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי הייתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל. | ||
גרסה מ־20:46, 20 בדצמבר 2021
מרת סאניה רוזנבלום (כ"ט בתמוז תרנ"ט - ד' אדר תשל"ד) היה אשתו של הרב חיים יוסף רוזנבלום, וזכתה לקירובים גדולם מרבותינו נשיאנו.
תולדות חייה
נולדה בכ"ט תמוז תרנ"ו לאביה הרב מנחם מענדל גוראריה. הייתה אחותו של הרב שמריהו גוראריה חתן הרבי הריי"צ.
בי"ט כסלו תרע"ו ראתה לראשונה את אדמו"ר הרש"ב, לפי דברי החסיד ר' ישראל נח בליניצקי אדמו"ר הרש"ב התבטא עליה כי היא "נשמה מעלמא דדוכרא".
מסופר עליה שפעם הייתה ברוסטוב, ובאותה שבת אמר אדמו"ר הרש"ב מאמר, בחדר שבו היה אומר חסידות, והיא עמדה מחוץ לדלת והאזינה, כשראה זאת אחד החסידים חרה לו הדבר שאשה עומדת ומקשיבה לאמירת מאמר והעיר על כך לרבי, אך הרבי ביטל אותו ואמר: הנח לה, היא מבינה חסידות אפילו יותר ממך... הייתה מהנשים היחידות (גם בת דודתה לאה קרסיק) שנכנסו ליחידות אצל הרבי הרש"ב.
בצעירותה למדה הרבה חסידות. בין מלמדיה החסידים הגדולים ששכר עבורה אביה הגביר היו: ר' ישראל לוין (נעוולער), ר' חיים שאול ברוק ועוד. ומסופר שהגיעה ברמתה לגדולי החסידים. מפי כמה חסידים שהתגוררו בת"א אנו למדים כי הייתה מאריכה בתפילה בר"ה עד כי לפעמים בעלה היה צריך להמתין לה עד שתסיים להתפלל.
בתרפ"א שידך אותה אדמו"ר הריי"צ עם ר' חיים יוסף רוזנבלום.
בשנת תרצ"ה נאסר בעלה ויחד גורשו לארץ הקודש[כלומר?], שם השתכנו בתל אביב, בשנת תש"ו הגיע אימה מרת שיינדל לארץ ישראל, ועד שנת תש"ל השתכנה בביתה.
בשנת תשכ"א נסעה לרבי בהצ'רטר הראשון, ובכל סעודות החג אכלה בקומה השניה במחיצת הרבניות. בשנת תשכ"ו הגיע אחיה, הרש"ג לביקור בביתה, ובמסגרת ביקור זה ביקר אצל כלל גדולי ישראל וחסידי חב"ד בארץ הקודש.
נפטרה בד' אדר תשל"ד. הרבי ניחם אז את הרש"ג ונתן לו הוראות בקשר למצבתה ואמירת ה'קדיש' עליה.
לקריאה נוספת
- החסידה של ליובאוויטש, שבועון כפר חב"ד גליון 1847 עמוד 50