התוועדות חסידית

המונח "התוועדות" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתוועדות של הרבי , ראו התוועדות עם הרבי.

ציור של הצייר זלמן קליינמן המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה המשפיע מתוועד.

התוועדות חסידית עם המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן

חסידים מתוועדים בסוכת 770. משמאל לימין: הרב דוד רסקין, הרב ישראל פרידמן, יודל קרינסקי

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעגת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).

גם הרבי היה נוהג לקיים התוועדויות בהן היה אומר שיחות ומאמרים. בחסידויות פולין התוועדות עם האדמו"ר מכונה "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין טיש".

משמעות ההתוועדות בחסידות

התוועדות היא אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי, אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל.

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.

תוכן ההתוועדות

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות לרבותינו נשיאנו וללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון.

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות

ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות

באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:

• לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
• המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה^{[דרושה הבהרה]}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה.

מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'

לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים

זמן ההתוועדות

אמנם אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להיתוועד, אךלמרות זאת ישנם ימים שנהוג להיתוועד בהם, חלקם אף תוקנו תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש, זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים.

השתתפות בהתוועדויות

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד".

התוועדות במחיצת הרבי

הרבי במהלך התוועדות שערך בזאל הגדול של 770, על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב המזכיר הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב

ערך מורחב – התוועדות עם הרבי

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.

לקריאה נוספת

• מדרכי ההתקשרות: התוועדות, מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
• בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16

קישורים חיצוניים

• התוועדות מהי בהוצאת ועד חיילי בית דוד
• אוצרות דור ודור - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
• הרב עדין שטיינזלץ, השטן לא שמע, משמעותה של התוועדות  •  'קרוב אליך' גליון 58 עמוד 6
• כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי
• התוועדות חסידית מתוך גליון התקשרות
• הרב משה מרדכי לאופר, התוועדות חסידית, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון שס"ב