נוטריקון – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==סוגי נוטריקון== | ==סוגי נוטריקון== | ||
*'''ראשי תיבות'''. | *'''[[ראשי תיבות]]'''. | ||
*'''סופי תיבות'''. | *'''[[סופי תיבות]]'''. | ||
*'''החלפת סדר האותיות במילה'''. | *'''החלפת סדר האותיות במילה'''. | ||
*'''החסרת אותיות:''' לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "'''אב(ר) המ'''ון גויים"{{הערה|מתנות כהונה.}}. | *'''החסרת אותיות:''' לעיתים בלשון נוטריקון 'מדלגים' על אחת האותיות שאינה נדרשת, דוגמת דרשת חז"ל על הפסוק "ואני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גויים" שהאות ר' בתיבת אברהם אינה נדרשת, וכאילו נכתב "'''אב (ר) המ'''ון גויים"{{הערה|מתנות כהונה.}}. | ||
*'''חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל''', לדוגמא{{הערה|ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.}} על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/231/233.htm מאמר ש"פ וירא תשכ"ה].}}, וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת{{הערה|1=הוזכר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/index.htm שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד], ועוד.}}. | *'''חלוקת האותיות בצורה שונה מהקרי הרגיל''', לדוגמא{{הערה|ראו גם ויקרא ב, כד: "גרש כרמל", דבר שהוא 'רך' ו'מל' ונמלל ביד.}} על הפסוק 'ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע', מובא בחסידות שהוא מלשון 'א-לי שע', לשון תפילה ובקשה ושוועה, שהתחננה לה' שיאזין לבקשתה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/231/233.htm מאמר ש"פ וירא תשכ"ה].}}, וכן על תיבת "וינפש" - 'וי נפש', שהנשמה היתירה שהיתה אצל היהודי בשבת עוזבת אותו במוצאי שבת{{הערה|1=הוזכר ב[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5724-2/32/index.htm שיחת מוצאי שבת פרשת בשלח י"א שבט תשכ"ד], ועוד.}}. | ||
*'''חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים''', בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל{{הערה|הובא ברש"י על המקום.}} שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של ''''אב'''ן' ו'א'''בן'''', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו. | *'''חלוקת מילה אחת ב-2 מקומות שונים''', בפרשת ויחי על הפסוק 'משם רועה אבן ישראל', דרשו חז"ל{{הערה|הובא ברש"י על המקום.}} שהמילה 'אבן' היא נוטריקון של ''''אב'''ן' ו'א'''בן'''', שיוסף פרנס ורעה הן את אביו והן את בניו וצאצאיו. | ||