שיחה:ג' תמוז תשנ"ד – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
שלום (שיחה | תרומות)
שורה 65: שורה 65:
1. '''יעקב אבינו''': בגמרא תענית ה ב: אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא -  סבורים היו שמת!'''  
1. '''יעקב אבינו''': בגמרא תענית ה ב: אמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת אמר לו: וכי בכדי ספדו ספדנייא וחנטו חנטייא וקברו קברייא? אמר לו: מקרא אני דורש. ופרש"י: לא מת. אלא חי הוא לעולם: מקרא אני דורש. '''והאי דחנטו חנטיא -  סבורים היו שמת!'''  


אף אחד מהראשונים לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן, וברבינו בחיי שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.
ישנם "עמי הארץ" שלומדים את פירוש הגמרא לפי המשך הגמרא, שכתוב שם "מקיש הוא לזרעו מה זרעו בחיים אף הוא בחיים". דהיינו שמהות חייו הנצחיים הם על ידי המשך של "זרעו בחיים", שעל ידי זה כאילו לא מת...
 
אך לדאבונם '''אף אחד מהראשונים''' לא לומד שיעקב אבינו מת כפשוטו, אלא כולם כאחד מפרשים את חיותו הנצחית, עיין ברמב"ן, וברבינו בחיי שמסביר כי יעקב אבינו עבר לגוף אחר, לבוש דק, ובו נחשב לחי עלי אדמות, כמו רבינו הקדוש.


2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת. לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.
2.'''משה רבינו''', כאשר עלה השמימה לקבל את התורה, בא השטן ביום הארבעים ערבב את העולם והראה להם לישראל כמין דמות משה מת. לבסוף אלו שכפרו במשה ועבדו את העגל נידונו בארבע מיתות, ואלו שהמתינו בסבלנות הם שבט לוי, אשר זכו להם ולזרעם עד עולם.
חזרה לדף "ג' תמוז תשנ"ד".