משה שניאורי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 |שם=רבי משה שניאורי
 |תמונה=[[קובץ:הגהות הצצ להנחה.jpg|250px]]
-|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן]}}
+|תיאור=הנחה ב[[כתב יד|כתב ידו]] של ר' משה, עם [[מוגה|הגהות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בצידה{{הערה|ראה אודות הנחותיו [http://chabad.info/news/ספר-היסטורי-תולדות-רבי-משה-בן-אדמור-הז/ כאן] ו[http://chabad.info/news/בלעדי-פרק-מתוך-הספר-על-רבי-משה-בן-אדמור/ כאן].}}
 |תאריך לידה=[[תמוז]] [[תקל"ט]]
 |תאריך פטירה=בין השנים [[תרט"ו]] - [[תרל"א]]
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 == תולדות חיים ==
-===צעירותו וילדותו===
+===ראשית חייו===
-שנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}. נולד לאביו, [[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=חלפתא&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או ע"פ גרסא אחרת בשנת [[תקמ"ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה"ק לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}, בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה{{הערה|שם.}} והוא נקרא ע"ש סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]] {{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמוה"ז, עמ' נ"א}}.
+נולד ל[[אדמו"ר הזקן]], ב[[תמוז]] [[תקל"ט]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=5adb367a-158b-45a9-8dfa-ae341ac65386&st=חלפתא&pgnum=20 תורת שמואל ספר השיחות].}}, או לדעה חרת בשנת [[תקמ"ד]]{{הערה|שם=הרייצ|אגה"ק לאדמו"ר הריי"צ, ח"ז, עמ' ט"ז}} ב[[ליאזנא]]{{הערה|שם=הרייצ}}. בריתו נערכה על ידי [[צדיק נסתר]] בשם רבי בצלאל הרועה, והוא נקרא על שם סבו של [[אדמו"ר הזקן]] ר' [[משה פוזנר]]{{הערה|דברי ימי חיי כ"ק אדמוה"ז, עמ' נ"א}}. מסופר ששנים עשר שנים לפני לידתו חי אדמו"ר הזקן בפרישות{{הערה|מגדל עז, הרב יהושע מונדשיין.}}.
-לפי אחת הגרסאות, בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמדי המגיד}} להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}.
+בילדותו, הגיעו רבי [[שלמה מקרלין]] ורבי [[ברוך ממז'יבוז]] אל אדמו"ר הזקן, ואמרו לו בשיחה כבת כמה שעות כי החליטו {{מונחון|החבריא קדישא|מארמית:חברה קדושה, כאן הכוונה למובחרים שבתלמידי המגיד}} להחרים את [[הגר"א]], ואמרו כי עשו על כך שאלה בעולמות העליונים, וענו להם על כך כי בכדי לעשות זאת יש צורך בכך שאחד מהמחרימים יהיה חריף ביותר בתורת הנגלה, ולכן באו אליו בכדי שיצטרף אליהם להחרימו. [[אדמו"ר הזקן]] סירב באומרו כי פעולה כזו כרוכה בניתוק הנשמה המוחרמת משורשה העליון, וכיוון שכך עלול המוחרם להגיע לידי כפירה ואפיקורסות - דבר שיגרור [[חילול ה']] גדול באם יקרה ל[[גר"א]]. במענה לכך אמר רבי שלמה על ר' משה שהיה ילד קטן ושיחק בחדר: "הוא ייעשה לך חילול ה'"{{הערה|על פי [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ד עמ' קס"ו ורשימת דברי ימי חיי אדמו"ר הזקן. לגירסה אחרת (מובאת בספר 'למען יידעו בנים יולדו' עמוד 258), כי רבי שלמה התבטא באופן כללי כי 'צאצאי אדמו"ר הזקן יעשו לו חילול השם', וענה לו על כך אדמו"ר הזקן כי גם אם כך יהיה - מובטח לו שהדבר לא יהיה בחייו, ושיעשו על כך תשובה.}}.
-בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, נסע ל[[פטרבורג]] וטופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}.
+בגיל שמונה חלה ר' משה במערכת העצבים, והוסע ל[[פטרבורג]] שם טופל בידי גדולי הרופאים. ב[[בר מצווה]] שלו, חזר אדמו"ר הזקן את אחת מג' המאמרים המופיעים ב[[סידור]] ב"שער התפילין"{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ו]], עמ' 113}}.
-ר' משה היה לומד עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג}}, כמו כן אביו שכר לו את המלמד ר' [[אליהו ראובן]] שלימדו{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. מר' [[משה מייזליש]] היה ר' משה לומד את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|"דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}.
+אביו שכר לו כ[[מלמד]] את ר' אליהו ראובן{{הערה|ספר השיחות, [[ת"ש]], עמ' 54}}. למד גם אצל ר' [[משה מייזליש]] את השפה ה[[רוסית]] והצרפתית{{הערה|דברי ימי חי אדמוה"ז, עמ' קנז}}. בנוסף היה לומד גם עם אביו{{הערה|"הוספה לספר עדות אסף" עמ' קעג.}}
-===כרב באולע===
+ב[[חנוכה]] [[תקנ"ח]] נשא את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]]. כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה|מתוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}.
+===ברבנות===
+לאחר נישואיו עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לרב באולע. היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}.
-בהיותו בגיל נישואיו כבר נרפא ממחלתו, וב[[חנוכה]] שנת [[תקנ"ח]] נשא לאשה את הרבנית [[שפרה (כלת אדמו"ר הזקן)|שפרה]], בתו של רבי [[צבי הירש מאולע]], כמה ימים לפני החתונה (ב[[ט"ו כסלו]] תקנ"ח) התקבל ר' משה לאחד מה[[חבריא קדישא]] ב[[ליאזנא]]{{הערה| התוך פנחס החבריא קדישא של העיר [[ליאזנא]]}}. בחתונתו אמר [[אדמו"ר הזקן]] אמר המאמר "וארשתיך לי לעולם"{{הערה|נדפס ב[[ליקוטי תורה]], במדבר, ח, ב}}. לאחר החתונה עבר רבי משה להתגורר בבית חותנו, והתמנה לאחר מכן לרב באולע.
+רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], ורושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.
-בעת כהונתו כרב ב[[אולע]] היה מתכתב עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] אודות ענייני [[הלכה]]{{הערה|שו"ת צמח צדק, חלק אהע"ז, סקמ"ד}}.
-רבי משה ניחן בזיכרון טוב, והיה [[חוזר]] את המאמרים של [[אדמו"ר הזקן]], וגם היה רושם אותם. מ[[הנחה|הנחותיו]] נוצרו לאחר מכן כרכי [[מאמרי אדמו"ר הזקן]]. אביו חיבב אותו באופן מיוחד, הוא היה אומר עליו: "בני משה הוא בעל כשרונות מצויינים, זכרונו המצויין לא ימוש ממנו עד עד". מראה פניו של ר' משה היה כמראה פניו של אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|[[בית רבי]], נ"ז, א}}.
 הנהגתו של ר' משה הייתה בעשירות גדולה{{הערה|אגה"ק, אדמו"ר הריי"צ, ח"ד, עמ' קסז}}, מסופר שפעם הגיע ר' משה עם מרכבה רתומה השלוש סוסים לאביו [[אדמו"ר הזקן]], כאשר ראה זאת אביו, אמר לו: {{ציטוטון|"במי אתה בוטח? בי, הרי גם את דלת חדרי בגן עדן לא תמצא"}}, והוסיף {{ציטוטון|"עצה אחת יש לי בשבילך, נשוק את ה[[ציצית|ציצה]] שלי, וחקוק תמונתה במוחך, ואז {{מונחון|קאן מען שפרינגען פון שפיץ פון העכסטען דאך|אפשר לקפוץ מראש הגג הגבוה ביותר}}"}}{{הערה|שם=רשימות}}.
@@ שורה 35: / שורה 33: @@
 בעת [[מאסר אדמו"ר הזקן]] רצה ר' משה לנסוע ל[[פטרבורג]] ולשכנע את שרי הממשלה שישחררו את אביו, אולם בסוף לא עלה הדבר בידו{{הערה|שם=דברי|"דברי ימי חיי אדמוה"ז" עמ' מט - נ"א}}. בעת המאסר השני של [[אדמו"ר הזקן]] הצטרף ר' משה לאביו למאסר, בעת המאסר היה ר' משה מתווכח רבות עם הכמרים והשרים במקום{{הערה|שם=דברי}}.
-החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|שלשלת היחס}}.
+החל משנת [[תק"ע]] החל ר' משה להתעסק בעסקנות בכלל בהוראת אביו אדמו"ר הזקן{{הערה|[[שלשלת היחס]], פרק ג'.}}.
 בהקדמת השולחן ערוך שנשרף בפעם הראשונה לאחר פטירת אדמו"ר הזקן, הוא היה חתום בין בני אדמו"ר הזקן. כמו כן חתום עמהם על הקדמת והדפסת [[ספר התניא]] שהודפס בשנת [[תקע"ד]] בצירוף [[אגרת הקודש]] שהוסיפו אז.
@@ שורה 62: / שורה 60: @@
 הוא נפטר במהלך נידודיו, וזכה להיקבר בקבר ישראל בעיר [[רודמיסל]].
-ר' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.
+ר
+' צבי חייקין, במכתבו אל [[אדמו"ר המהר"ש]] ביום [[כ' אדר]] [[תרל"ז]], כותב שלפני שש שנים, נפטר רב, שהיה נוכח בזמן פטירתו של רבי משה. אם כך, ר' משה נפטר לכל היותר בחורף שנת [[ה'תרל"א]]{{הערה|ע"פ אחת הגרסאות הוא נפטר בשנת [[תרט"ו]]{{הערה|שם=פטירה}}.}}.
 זמן קצר לפני פטירתו, כאשר שאלו אותו מה לכתוב על המצבה ענה שיכתבו "פ"נ משה"{{הערה|שם=פטירה}}.
@@ שורה 69: / שורה 68: @@
 במשך שנים היה סיפור חייו של ר' משה לא ידוע, הספר [[בית רבי]] נמנע בלעסוק בסיפור מאסרו והתמקד בנידודיו לאחר המעשה, בשנת [[תרל"ו]] שלח החסיד ר' [[צבי חייקין]] מכתב לר' [[לוי יצחק שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|לוי יצחק]] בו הוא מספר לו אודות נידודיו של ר' משה מעדויות של אנשים, מכתב נוסף אודות ר' משה שלח ר' צבי בשנת [[תרל"ז]] ל[[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|המכתבים מופיעים בספר "תולדות רבי משה בן אדמו"ר הזקן", עמ' 132 ואילך}}.
-בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שסיפר לו שר' משה התארח אצל אביו בתקופת נידודיו, וסיפר לו על ר' משה כמה סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.
+בשנת [[תרס"ח]] פגש [[אדמו"ר הריי"צ]] חסיד זקן שהכיר את ר' משה מתקופת נידודיו, וסיפר לו עליו מספר סיפורים{{הערה|שם=פטירה}}.
 בשעת התייסדות איגוד 'התמים' אמר אדמו"ר הריי"צ לרב מפוסטוב שהגיע הזמן להתגלות פרשת משה, והראה לו אחד עשר תכריכי כתבי יד בחסידות מרבי משה, והוסיף שאין איש יודע אודותם מאומה{{הערה|הרב יהושע מונדשיין, מגדל עז.}}.