יחזקאל שרגא ליפשיץ – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:


חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא]], בנו בכורו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא]], בנו בכורו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום".


לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע לארצות הברית, בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר [[תשי"ד]].
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר [[תשי"ד]].


רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות ב[[ארץ ישראל]] וקבע את בית המדרש במאה שערים שב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו ב[[תשנ"ה]], ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אשי"ש [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב]], המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים וב[[בני ברק]].
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות ב[[ארץ ישראל]] וקבע את בית המדרש במאה שערים שב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו ב[[תשנ"ה]], ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אשי"ש [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב]], המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים וב[[בני ברק]].
שורה 13: שורה 13:
== מתכתב עם הרבי ==
== מתכתב עם הרבי ==


רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר זרעים#מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]] <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצות]] על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF>
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם [[הרבי]] במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר זרעים#מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]] <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד [[פנימיות התורה]], דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצות]] על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF>


בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות).
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות).