יחזקאל שרגא ליפשיץ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. | חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה. | ||
האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם | האדמו"ר הראשון בסטרופקוב היה רבי אברהם שלום הלברשטאם, בנו של הרה"ק רבי [[יחזקאל שרגא הלברשטאם משינאווא]], בנו בכורו של הרה"ק רבי [[חיים מצאנז]]. רבי אברהם שלום חיבר את הספר "דברי שלום". | ||
לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת תש"ז הגיע | לאחר מותו של רבי אברהם שלום בו' בסיוון ת"ש, התמנה לאדמו"ר בנו רבי מנחם מנדל הלברשטאם, מחבר ספר "דברי מנחם". רבי מנחם נמלט בשואה לשווייץ ובשנת [[תש"ז]] הגיע ל[[ארצות הברית]], בה התגורר עד [[הסתלקות]]ו בו' באייר [[תשי"ד]]. | ||
רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות ב[[ארץ ישראל]] וקבע את בית המדרש במאה שערים שב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו ב[[תשנ"ה]], ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אשי"ש [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב]], המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים וב[[בני ברק]]. | רבי מנחם מנדל לא השאיר צאצאים, ואחרי מותו התמנה לאדמו"ר אחיינו, רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם שביסס את החסידות ב[[ארץ ישראל]] וקבע את בית המדרש במאה שערים שב[[ירושלים]]. לאחר פטירתו ב[[תשנ"ה]], ממשיך את דרכו כאדמו"ר בנו רבי אשי"ש [[אברהם שלום יששכר דוב ליפשיץ-הלברשטאם מסטרופקוב]], המתגורר בירושלים. לחסידות יש מוסדות ובתי מדרש, בירושלים וב[[בני ברק]]. | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
== מתכתב עם הרבי == | == מתכתב עם הרבי == | ||
רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם הרבי במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר זרעים#מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]] <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד פנימיות התורה, דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצות]] על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF> | רבי יחזקאל שרגא היה מתכתב עם [[הרבי]] במכתבים רבים בקשר תמידי. המכתבים נדפסו לאחר מכן באגרות קודש. במכתבים מתכתבים האדמו"ר והרבי שליט"א בדיני [[תלמוד תורה]] הקודם להכנסת כלה או איפכא,<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&hilite=6b44bc21-9d19-4a14-b281-8d02af4d2dbe&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90 מכתב תורה לרבי יחזקאל שרגא, אגרות קודש ח"ד עמ' שנג (עמ' 378)]</REF> בענין לימוד [[חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/חידושי הרבי על הש"ס/סדר זרעים#מסכת שביעית|מסכת ודיני שביעית]] <REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15951&st=%D7%99%D7%97%D7%96%D7%A7%D7%90%D7%9C+&pgnum=472&hilite=ecd18616-f433-49d1-b0af-ad6e8d35ef9f מכתב לרבי יחזקאל שרגא על לימוד דיני שביעית, אגרות קודש ח"ד עמ' תמז]</REF> ובענין דביקות בצדיק, נחיצות לימוד [[פנימיות התורה]], דיני סנהדרין, [[ציצית]] על ידי מכונה, [[מצות]] על ידי מכונה ועוד.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15895&hilite=09f269a7-c5f9-4da3-9980-edd660166253&st=%D7%9E%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%A7%D7%95%D7%91 מכתב מהרבי לרבי יחזקאל שרגא מסטרופקוב. אגרות קודש חי"א עמ' רצו - חצר (313)]</REF> | ||
בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות). | בקיץ [[תשד"מ]] ביקר (כיום רב קהילת חב"ד נהריה) הרה"ת [[ברוך וילהלם]] אצל רבנים וגדולי תורה, ושאל אותם בקשר לאופן ציור הלוחות (לאור שיחת כ"ק אדמו"ר בעניין שצריך להיות מרובעות). | ||