הכהן כמורה הוראה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''.
+לכהנים יש שייכות מיוחדת להוראה. בזמן [[בית המקדש]], היה קיים '''בית הדין של הכהנים'''{{מקור}}.
-בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל.
+בתורה, מתוארה הוראתו של כהן כפסק מוחלט ואמין{{הערה|שתי דוגמאת: "כאשר יערוך הכהן כן יקום", "ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" -דברים כא:ה}}. אולם, בסגנון ה[[משנה]] מובאת תורתם של הכהנים במקביל -ולפעמים בניגוד- להוראות של שאר שבטי ישראל{{מקור}}.
-סמכות לכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום.
+סמכות הכהנים כמורי הוראה ולשפוט צדק בעניינים תורניים מיותדת גם בתורה שבכתב וגם בתורה שבעל פה{{מקור}}. בחלק [[קבלה|הנסתר שבתורה]] מובאות מטרות אידאליות הדורשות מהכהנים שינהגו כמורי דת, יהיו בעלי ידע תורני ברמה גבוהה, ויתנהגו עם הוראתם באופן של חסד ושלום{{מקור}}.
-עם זאת כי פרשנות אין כל התייחסות לכהן כאל מורה הוראה ראוי רק מכח ייחוסו, וההתייחסות לכהן כמורה הוראה היא מכח לימודו{{הערה|1=כך מסביר הכלי יקר על הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים".. מלכים על הכהנים.. יש ללומדיה יתרון על הכהנים.. ממזר ת"ח.. -שמות יט:ד. ילקוט שמעוני לספר ויקרא דף תקי"ג (דפוס "המאור")}}. אם זאת, כמובן שיש להם קדימות על פני מורה הוראה שווה ערך שאינו כהן{{הערה|[[שולחן ערוך הרב]] הלכות ברכת המזון}}.
 ==רקע==
-ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו -ופיקד עליו ללמד ולהורות דרכי [[עבודת השם]] ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, טו}}. במדרש תנחומא מובא, שבני לוי השתתפו גם את אחיהם בני ישראל בהרבצת התורה, עד כדי שהצליחו להפוך משכיניהם במחנה גם למרביצי הוראות בתורה{{הערה|כך דורשת התנחומא על הפסוק "אשרי לצדיק ואשרי לשכניו" -תנחומא במדבר יב}}
+ה[[רמב"ם]], בספרו משנה תורה, מסביר ש[[יעקב אבינו]] הבדיל את בנו [[לוי]] משאר בניו - ופקד עליו ללמד ולהורות דרך השם ומצוות [[אברהם אבינו|אברהם]] אל אחיו. הוא גם ציוה לבניו שישמרו על הסדר זו שיתקיים אצל בני לוי בהמשך הדורות{{הערה|רמב"ם הלכות עבודה זרה א, ג}}.
-ב[[מדרש]], מובא שעמרם בן קהת בן לוי היה מנהיג הרוחני של קהל בני יעקב ב[[גלות]] מצרים. התמנות זו, ירש בנו [[אהרן]] אחריו. אהרן, כמנהל החיים הרוחניים של בני ישראל בעת עבדותם במצרים וגם אחרי ביאת משה וגאולת העם מעבדותם, היה מוכר בעיני העם כמורה הוראה, כאיש חסד, וכמטיל שלום בין בעלי ריב.
-בעת הקמת ה[[משכן]] ציוה [[הקדוש ברוך הוא]] את [[משה]] לקרב את אהרן ובניו לכהן לו כתנאי להשראת [[שכינה|שכינתו]] במשכן ובתוך העם{{הערה|שמות כט מד-ו, מצוטט לקמן בפסקה "מקורות בחומש"}}, זאת לאחר שהבכורים, שהיו המיועדים מראש לכהונה, נדחו בעקבות השתתפותם ב[[חטא העגל]].
 ==בית דין של כהנים==
-בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יומי של [[בית המקדש]] היה מנוהל על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}.
+בנוסף לציווי על כללות שמירת המקדש, התורה מצווה על הכהנים לשמור על קדושת ה[[מזבח]], והקטרת קטורת הסמים. בהתאם לכך, מובן שפעילות היום-יום של [[בית המקדש]] הייתה מנוהלת על ידי '''ועידה מיוחדת של כהנים'''{{מקור}}.
-בסגנון ה[[משניות]], נקראה זאת הועידה בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות ה'''בית דין של הכהנים''' על פעילות היום יומי במקדש ודאגם לעיין על [[כהן מוחזק#תהליך בדיקת ייחוסי הכהנים|כשרות בני הכהנים]] לעבודה, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}.
+ב[[משנה]], נקראה ועידה זו בשם '''בית דין של כהנים''' או בשם '''זקני כהונה'''{{הערה|[[משניות]] מסכת יומא א:ה}}{{מקור}}<!-- דרישת המקור לזהות בין שני המושגים -->. בנוסף לזהירות '''בית דין של הכהנים''' בעניין הפעילות היום יומית במקדש{{מקור}}, ידוע מהמשנה שבית דין זו לא מנע עצמה מלפעול גם בשאר עסקי דין שהיו נוגעים לענייני כהונה{{מקור}}<!-- במשנה נאמר פעם אחת שהם גבו כתובה גבוהה יותר לבת כהן, לא כתוב מעבר על תפקודם - חפש במקורות המובאות בנוסף למסכת כתובות-->, כדוגמא, לתבוע דמי כתובה בלתי רגילה עבור בנות הכהונה{{הערה|משנה מסכת כתובות א, ה. מסכת ראש השנה א, ז. מסכת כתוכות יג, א-ב}}.
 ===הוראת כהן משיח===
@@ שורה 23: / שורה 17: @@
 ==מקורות בחומש==
-מקור הראשון בחומש שנותנת סמכות לכהנים כבעלי הוראה מופיע בחומש ויקרא; "וידבר ה' אל אהרן לאמר.. אתה ובניך אתך.. להבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר ה' אליהם ביד משה" (ויקרא י ח-יא).
+בפירושו לחומש, מעיר האבן עזרא על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]].
-ה'ספרא' וה[[תלמוד בבלי]], דורשים את משמעות כתוב זה ככולל הוראות בענייני ערכים, חרמין, טומאה וטהרה, הוראות כלליות, [[מדרש]], [[הלכה]], וקריאת מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|תלמוד בבלי מסכת כריתות דף יג עמוד ב. ספרא חלק א, דפוס "התורה והמצוה" להמלבי"ם, דף שפ"ז}}
+===הכהנים כדיינים במשפט העברי===
+בחומש גם מובאות מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים{{מקור}}. בדין '''נגע הצרעת''' נתנה לכהנים הסמכות הבלעדית לקבוע בפועל את הטומאה והטהרה{{הערה|דברים כא, ה}}.
-בפירוש להחומש, האבן עזרא מעיר על סמכות מיוחדת שיש לכהנים להבחין בין דם נידה לדם זיבה{{הערה|ויקרא טו, א}}, הוא גם מסביר שעיקר שמירת התורה נמצאת בידי הכהנים{{הערה|ויקרא כא, א; עוד שתי דוגמאות: על הפסוק "אלקים לא תקלל" האבן עזרא מפרש שההזהרת הקללה הולך גם על דייני העם וגם על הכהנים בני לוי ש"עמהם התורה" - אבן עזרא לספר שמות כז, כז, ואבן עזרא לספר דברים לא, ט - "שהם מורי התורה"}}, כלל שעליו מעיד גם הספורנו{{הערה|'''וידבר משה והכהנים הלוים'''; שיתף עמו הכהנים להזהיר על העיון בתורה בהיות מוטל על הכהנים ללמד דעת את העם.. -ספורנו לדברים כז, ט}}. ה[[רמב"ן]], בפירושו לחומש דברים, כותב שפעילות הכהנים בעבודתם -וגם בהוראתם- הייתה כעין התנהגות על-טבעי וגם בלתי טעויות{{הערה|רמב"ן לחומש דברים יז:ח}}. אכן, הספרי מדמה כהן בעת שהתורה יוצאה מפיו -כ[[מלאכי השרת]].
+בעניין [[עגלה ערופה]] מציין הספורנו, שהכהנים נבחרו לאלה ש"על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בשל היותם בקיאים בתכונות בני העם, ואולי בחקירתם יימצא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}.
-===הכהנים כדיינים במשפט העברי===
-בחומש גם מובא מקראות המציינות שהכהנים תיפקדו כ[[דיין|דיינים]] על ענייני ריב ונגעים]]. על אף שתפקידם כמחליטי הדין ב'''נגע הצרעת''' ברור מן התורה{{הערה|דברים כא, ה}}, אין דרשת [[חז"ל]] משמעותית שמציינת שהוטל גם על הכהנים לדון בענייני ממונות. הספורנו, על פרשת [[עגלה ערופה]], מציין שהכהנים היו בקיאים בתכונות בני העם - בקרימינולוגיה - והיו מתעזרים בזה הידע להצליח בחקירתם למצוא שופך דם הנקי{{הערה|ספורנו דברים כא, ה}}.
 ==מקורות בספרי נביאים וכתובים==