תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ח': הבדלים בין גרסאות בדף
מ (חלוקה בוט העביר את הדף תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סעיף ח' לשם תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - סימן ח': החלפת טקסט – "אגרת הקודש - סעיף" ב־"אגרת הקודש - סימן") |
מ (החלפת טקסט – "כח הצומח " ב־"כח הצומח ") |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
'''והנה''' מודעת זאת שיש למעלה גם כן [[מדת הגבורה]] והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי ב[[אתערותא דלתתא]], שאם האדם מתנהג ב[[גמילות חסדים|חסידות]] להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כי אם להשפיע לו חיי ה[[עולם הבא]] לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי [[עולם הזה]], אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [{{כתב קטן|נוסח אחר:}} [[אין סוף ברוך הוא]]] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו [[תפלה]], שהוא בחינת ומדרגת [[תשובה עילאה]] כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עולם הבא, כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים כו' וכמו שכתבתי במקום אחר באריכות, דעולם הבא אינו אלא זיו והארה וכו': | '''והנה''' מודעת זאת שיש למעלה גם כן [[מדת הגבורה]] והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי ב[[אתערותא דלתתא]], שאם האדם מתנהג ב[[גמילות חסדים|חסידות]] להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כי אם להשפיע לו חיי ה[[עולם הבא]] לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי [[עולם הזה]], אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [{{כתב קטן|נוסח אחר:}} [[אין סוף ברוך הוא]]] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו [[תפלה]], שהוא בחינת ומדרגת [[תשובה עילאה]] כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עולם הבא, כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת ב[[תשובה]] ומעשים טובים כו' וכמו שכתבתי במקום אחר באריכות, דעולם הבא אינו אלא זיו והארה וכו': | ||
'''אך''' הענין הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ | '''אך''' הענין הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ ו[[כח הצומח]] שבארץ עצמה [{{כתב קטן|נוסח אחר:}} עצמו] הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שנרקבין בארץ וכלה כל כחם ב[[כח הצומח]] שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים ועל ידי זה מוציא [[כח הצומח]] את כחו אל הפועל ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת וכן פירות הרבה על אילן אחד, וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע, וכן כהאי גוונא בפירות הארץ הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכהאי גוונא, והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מ[[כח הצומח]] שבארץ הכולל חיות כל הפירות. והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת [[מין נוקבין]] בכתבי [[האריז"ל]]: | ||
'''וככה''' ממש על דרך משל כל [[מעשה]] ה[[צדקה]] שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת [[מין נוקבין]] לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם [[כנסת ישראל]] ו[[אמא תתאה|אימא תתאה]] בלשון הזהר ו[[שכינה]] בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של [[הקב"ה]] ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד, ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחינת גילוי רב ועצום בשעת התפלה על כל פנים, כי אף שלגדולתו אין חקר עד דכולא קמיה כלא חשיבי הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'. וזהו שכתוב זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דעל ידי שהאדם חנון ורחום וצדיק צדקות אהב, גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא וזה נקרא בשם ישועה כד אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא ה[[שכינה]] וכנסת ישראל שנקראת כן על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם, כמו שכתוב מלכותך [[מלכות]] כל עולמים ובפרט מן הפרט כשזורעין ב[[ארץ הקודש|ארץ הקדושה]] התחתונה המכוונת כנגדה ממש שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים כי זה שער השמים מה שאין כן ב[[חוץ לארץ]], ודי למבין: | '''וככה''' ממש על דרך משל כל [[מעשה]] ה[[צדקה]] שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת [[מין נוקבין]] לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם [[כנסת ישראל]] ו[[אמא תתאה|אימא תתאה]] בלשון הזהר ו[[שכינה]] בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של [[הקב"ה]] ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד, ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחינת גילוי רב ועצום בשעת התפלה על כל פנים, כי אף שלגדולתו אין חקר עד דכולא קמיה כלא חשיבי הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'. וזהו שכתוב זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דעל ידי שהאדם חנון ורחום וצדיק צדקות אהב, גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא וזה נקרא בשם ישועה כד אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא ה[[שכינה]] וכנסת ישראל שנקראת כן על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם, כמו שכתוב מלכותך [[מלכות]] כל עולמים ובפרט מן הפרט כשזורעין ב[[ארץ הקודש|ארץ הקדושה]] התחתונה המכוונת כנגדה ממש שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים כי זה שער השמים מה שאין כן ב[[חוץ לארץ]], ודי למבין: | ||
<noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude> | <noinclude>[[קטגוריה:תבניות ספר התניא|ד]]</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־00:20, 11 במאי 2023
ח זורע צדקות מצמיח ישועות. הנה מה שכתוב לשון זריעה במצות הצדקה וכמו שכתוב בפסוק זרעו לכם לצדקה כו'. יובן על פי מה שאמרו רז"ל רבי אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק אחזה פניך פירוש כי גילוי אלקותו יתברך המתגלה במחשבתו של אדם וכונתו בתפילתו כל חד לפום שיעורא דיליה הוא בתורת צדקה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו כו' כלומר שאור ה' אין סוף ברוך הוא המאיר למעלה בעולמות עליונים בהארה רבה בבחינת גילוי רב ועצום, עד שבאמת הן בטלין במציאות וכלא ממש חשיבי קמיה ונכללין באורו ית', והן הן ההיכלות עם המלאכים והנשמות שבהן המבוארים בזוה"ק בשמותם למקומותם בסדר התפלה שסדרו לנו אנשי כנסת הגדולה, הנה משם מאיר האור כי טוב לעולם השפל הזה על יראי ה' וחושבי שמו החפצים לעבדו בעבודה שבלב זו תפלה וכמו שכתוב וה' יגיה חשכי והנה ירידת הארה זו למטה לעולם הזה נקראת בשם חסד ה' המכונה בשם מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך כו':
והנה מודעת זאת שיש למעלה גם כן מדת הגבורה והצמצום לצמצם ולהסתיר אורו יתברך לבל יתגלה לתחתונים אך הכל תלוי באתערותא דלתתא, שאם האדם מתנהג בחסידות להשפיע חיים וחסד כו' כך מעורר למעלה כמו שאמרו רבותינו ז"ל במדה שאדם מודד בה מודדין לו אלא דלכאורה זו אינה מן המדה כי אם להשפיע לו חיי העולם הבא לבד כנגד מה שהוא משפיע חיי עולם הזה, אבל לא להשפיע לו חיי הארת אור ה' [נוסח אחר: אין סוף ברוך הוא] ממש שיאיר ויגיה חשכו בעבודה שבלב זו תפלה, שהוא בחינת ומדרגת תשובה עילאה כנודע שהרי היא למעלה מעלה מכל חיי עולם הבא, כמו שאמרו רז"ל יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים כו' וכמו שכתבתי במקום אחר באריכות, דעולם הבא אינו אלא זיו והארה וכו':
אך הענין הוא על דרך משל כמו שזורעין זרעים או נוטעין גרעין, שהשבולת הצומחת מהזרע והאילן ופירותיו מהגרעין אינן מהותן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל כי מהותם ועצמותם כלה ונרקב בארץ וכח הצומח שבארץ עצמה [נוסח אחר: עצמו] הוא המוציא והמגדל השבולת והאילן ופירותיו רק שאינו מוציא ומגלה כחו לחוץ מהכח אל הפועל כי אם על ידי הזרע והגרעין שנרקבין בארץ וכלה כל כחם בכח הצומח שבארץ ונתאחדו והיו לאחדים ועל ידי זה מוציא כח הצומח את כחו אל הפועל ומשפיע חיות לגדל שבולת כעין הזרע אבל בריבוי הרבה מאד בשבולת אחת וכן פירות הרבה על אילן אחד, וגם מהותן ועצמותן של הפירות מעולה בעילוי רב ועצום למעלה מעלה ממהותו ועצמותו של הגרעין הנטוע, וכן כהאי גוונא בפירות הארץ הגדלים מזרעונין כעין גרעינין כמו קשואים וכהאי גוונא, והכל הוא מפני שעיקר ושרש חיות הפירות נשפע מכח הצומח שבארץ הכולל חיות כל הפירות. והגרעינין הזרועים בארץ אינן אלא כעין אתערותא דלתתא הנקראת בשם העלאת מין נוקבין בכתבי האריז"ל:
וככה ממש על דרך משל כל מעשה הצדקה שעושין ישראל, עולה למעלה בבחינת העלאת מין נוקבין לשורש נשמותיהן למעלה הנקרא בשם כנסת ישראל ואימא תתאה בלשון הזהר ושכינה בלשון הגמרא הכלולה מכל מדותיו של הקב"ה ומיוחדת בהן בתכלית, וראשיתן היא מדת החסד, ועל ידי העלאה זו מתעורר חסד ה' ממש שהוא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה לנשמות ישראל בבחינת גילוי רב ועצום בשעת התפלה על כל פנים, כי אף שלגדולתו אין חקר עד דכולא קמיה כלא חשיבי הרי במקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא ענותנותו כמים שיורדין כו'. וזהו שכתוב זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק דעל ידי שהאדם חנון ורחום וצדיק צדקות אהב, גורם לאור ה' שיזרח לנשמתו המלובשת בגופו העומד בחשך שהוא משכא דחויא וזה נקרא בשם ישועה כד אתהפכא חשוכא לנהורא וזהו מצמיח ישועות שישועה זו צומחת מזריעת הצדקה שזורעין בארץ העליונה ארץ חפץ היא השכינה וכנסת ישראל שנקראת כן על שם שמתלבשת בתחתונים להחיותם, כמו שכתוב מלכותך מלכות כל עולמים ובפרט מן הפרט כשזורעין בארץ הקדושה התחתונה המכוונת כנגדה ממש שהזריעה נקלטת תיכף ומיד בארץ העליונה בלי שום מניעה ועיכוב בעולם, מאחר שאין שום דבר חוצץ ומפסיק כלל בין ארצות החיים כי זה שער השמים מה שאין כן בחוץ לארץ, ודי למבין: