כ"ב באלול: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
*[[תשכ"ח]] - נפטר הרב [[אברהם פריז]]. | *[[תשכ"ח]] - נפטר הרב [[אברהם פריז]]. | ||
*[[תשמ"ו]] - נפטר הרב [[שמואל יצחק רייצס]] מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[שו"ב]] - [[קראון הייטס]]. | *[[תשמ"ו]] - נפטר הרב [[שמואל יצחק רייצס]] מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], [[שו"ב]] - [[קראון הייטס]]. | ||
*[[תשנ"ב]] - חגיגת סיום כתיבת ספר תורה לרפואת הרבי ב-[[770]]. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} |
גרסה מ־01:32, 16 באוגוסט 2021
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
כ"ב באלול הוא היום העשרים ושניים בחודש אלול. ביום זה ישנו כח מיוחד לתקן את חודש שבט בשנה שחלפה.
אירועים ביהדות
- נקבע במגילת תענית כיום-טוב "תבנא לקטלא רשעים"[1].
- קפ"ז - רבינו יעקב סג"ל ממגנצא (המהרי"ל), אבי מנהגי אשכנז, נפטר.
- תק"מ - רבי אלחנן אשכנזי, מחבר ספר 'סדרי טהרה', נפטר.
- תרס"ו - רבי דב בעריש לייפער מנדבורנה - סאטמר, נפטר.
- תרפ"ז - רבי אליהו חיים אבולעפיה, מרבני טבריה, נפטר.
- תרצ"ה - רבי אליהו אילוז, רבה של טבריה, נפטר.
- תרס"ג - רבי מרדכי דב טברסקי מהורנסטייפל, מחבר ספר 'עמק החכמה', נפטר.
ימי חב"ד
- תש"ה - נולד הרב מני מנחם מענדל וולף - מנהל סניף קה"ת בארץ הקודש, וסניף המרכז לעניני חינוך.
- תשכ"ח - נפטר הרב אברהם פריז.
- תשמ"ו - נפטר הרב שמואל יצחק רייצס מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, שו"ב - קראון הייטס.
- תשנ"ב - חגיגת סיום כתיבת ספר תורה לרפואת הרבי ב-770.
הערות שוליים
- ↑ "מפני שהיו יונים שרויים בארץ ישראל ולא היו ישראל יכולים לשלוח יד ברשעים שבהם עד שיצאו משם. המתינו להם ג' ימים אם יעשו תשובה, ולא עשו תשובה. כיון שראו שלא עשו תשובה, נמנו עליהם והרגום, ואותו היום שהרגום עשאוהו יום-טוב".
הפתגם היומי - כ"ב באלול - מלוח היום יום |
---|
תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, ניט שטעכען זיך, כי בטופרהא אחידן, יעדער שטאך איז קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות.
תרגום מאידיש: תורת החסידות דורשת, כי תחלה להוכחה צריכים להסיר את הצפרנים, לא להידקר, כי "בצפרנים הן - (הסטרא אחרא) - נאחזות", כל דקירה היא קליפה וסטרא אחרא, ואחר נטילת הצפרנים צריך להיות נטילת ידים, כמבואר ענינה בדברי אלוקים חיים, המשכת המוחין למדות. |