דובער שיינין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (שכתוב) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
כיהן כ[[שוחט]] בעיר מוהילוב{{הערה|שם=אביר יעקב|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22469&st=&pgnum=13 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב].}}, בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי [[שבת]] [[מאמר חסידות]] מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שם=אביר יעקב}}. נפטר ביום [[א' טבת]] תרמ"ד בגיל שמונים. | כיהן כ[[שוחט]] בעיר מוהילוב{{הערה|שם=אביר יעקב|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22469&st=&pgnum=13 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב].}}, בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי [[שבת]] [[מאמר חסידות]] מ[[רבותינו נשיאינו]]{{הערה|שם=אביר יעקב}}. נפטר ביום [[א' טבת]] תרמ"ד בגיל שמונים. | ||
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ:"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" {{הערה|עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.}}. | |||
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}} | כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־16:06, 4 ביולי 2021
הרב דובער שינין' (תקס"ד – א' טבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובירושלים.
תולדות חייו
הרב דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מנציגי ועד החסידים[1] ומגדולי וחשובי חסידי חב"ד.
כיהן כשוחט בעיר מוהילוב[2], בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי שבת מאמר חסידות מרבותינו נשיאינו[2]. נפטר ביום א' טבת תרמ"ד בגיל שמונים.
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ:"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו" [3].
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מנדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, כיבדו רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים.[4]
הערות שוליים
- ↑ כך הוא מוזכר במכתב משנת תקפ"ב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי חב"ד להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו נספח 8, אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי.
- ↑ 2.0 2.1 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב.
- ↑ עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.
- ↑ כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.