שמעון: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־17:24, 1 ביולי 2021

שמעון היה בנו השני של יעקב אבינו מאשתו לאה, ואבי בני שבט שמעון.

לידתו ושמו

נולד בכ"ח בטבת^[1]. התורה מתארת את לידתו: "וַתַּהַר עוֹד, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֹּאמֶר כִּי-שָׁמַע ה' כִּי-שְׂנוּאָה אָנֹכִי, וַיִּתֶּן-לִי גַּם-אֶת-זֶה; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ, שִׁמְעוֹן"^[2] לאה שהרגישה אהובה פחות אצל יעקב יחסית לרחל, בלידתה את בנה השני אמרה שה' שמע שאני שנואה, ולכן הביא לי בן נוסף והיא זו שקראה שמו שמעון.

מעשה שכם

ערך מורחב – מעשה שכם ודינה

לאחר שהתיישב יעקב בשכם, חוטף שכם את דינה אחותו במטרה להתחתן איתה, שכם וחמור אביו מגיעים ליעקב אבינו ומנסים לשכנע אותו להסכים לנישואים ולשתף פעולה בינם לבינו, שמעון ואחיו לוי מסכימים לכך אולם מתנים בכך ששכם יחד עם בני עירו יעשו ברית מילה, ביום השלישי לברית מילה, מגיעים שמעון ולוי והורגים את שכם וחמור ושאר בני העיר, יעקב ששומע על כך מוכיח את השניים קשות.

לאחר סיפור מכירת יוסף וירידתו למצרים ובעקבות כך שהוא פותר לפרעה חלום הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם. לפני פטירת יעקב, יעקב קורא לבניו ומברך אותם, אולם את שמעון ולוי הוא מוכיח על מעשה שכם.

בחסידות

בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין השמיעה, בשונה מראובן שעניינו הוא ראיה.

בניו

חנוך.
פלוא.
חצרון.
כרמי.

הערות שוליים

↑ מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).
↑ ספר בראשית פרק כ"ט פסוק ל"ג.

[1] מעם לועז עמ' תקעט (תרגום יהונתן).

[2] ספר בראשית פרק כ"ט פסוק ל"ג.

[1]

[2]

@@ שורה 8: / שורה 8: @@
 ==מעשה שכם==
-לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], יצאה [[דינה]] בתו ופגשה ב[[חמור]] שחמד אותה והתחתן איתה. שכם אבי חמור רצה לרצות את יעקב ובניו והציע שבניהם ובנותיהם יתחתנו אחד עם השני, בני יעקב הסכימו לכך אולם התנו זאת בכך שהם יעשו [[ברית מילה]], שכם ובני עירו הסכימו לכך ונימולו. ביום השלישי הגיעו שמעון ו[[לוי]], שהיו אז בני שלוש עשרה. ללא רשות אביהם{{הערה|בראשית רבה.}} ומכים אותם נפש{{הערה|[[ספר בראשית]], פרק ל"ד, א - כ"ט}}.
+{{ערך מורחב|מעשה שכם ודינה}}
+לאחר שהתיישב יעקב ב[[שכם]], חוטף שכם את [[דינה]] אחותו במטרה להתחתן איתה, שכם וחמור אביו מגיעים ל[[יעקב אבינו]] ומנסים לשכנע אותו להסכים לנישואים ולשתף פעולה בינם לבינו, שמעון ואחיו [[לוי]] מסכימים לכך אולם מתנים בכך ששכם יחד עם בני עירו יעשו [[ברית מילה]], ביום השלישי לברית מילה, מגיעים שמעון ולוי והורגים את שכם וחמור ושאר בני העיר, יעקב ששומע על כך מוכיח את השניים קשות.
-יעקב הוכיח אותם על מעשה זה:
+לאחר סיפור [[מכירת יוסף]] וירידתו למצרים ובעקבות כך שהוא פותר ל[[פרעה]] [[חלומות פרעה|חלום]] הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם. לפני פטירת יעקב, יעקב קורא לבניו ומברך אותם, אולם את שמעון ולוי הוא מוכיח על מעשה שכם.
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=עֲכַרְתֶּ֣ם אֹתִי֒ לְהַבְאִישֵׁ֙נִי֙ בְּיֹשֵׁ֣ב הָאָ֔רֶץ בַּֽכְּנַעֲנִ֖י וּבַפְּרִזִּ֑י וַאֲנִי֙ מְתֵ֣י מִסְפָּ֔ר וְנֶאֶסְפ֤וּ עָלַי֙ וְהִכּ֔וּנִי וְנִשְׁמַדְתִּ֖י אֲנִ֥י וּבֵיתִֽי׃|מקור=בראשית, ל"ד, ל'}}
-שמעון ולוי עונים על כך בתגובה: "{{מונחון|הַכְזוֹנָ֕ה|הפקר}} יַעֲשֶׂ֖ה אֶת אֲחוֹתֵֽנוּ"?!. לאחר סיפור [[מכירת יוסף]] וירידתו למצרים ובעקבות כך שהוא פותר ל[[פרעה]] [[חלומות פרעה|חלום]] הוא מתמנה למשנה למלך, בעת שמתחולל רעב בארץ, מגיעים בני יעקב למצרים ופוגשים את יוסף אחיהם ומתיישבים שם.
-לפני פטירתו של יעקב הוא קורא לכל האחים, ומברך כל אחד ואחד מהם, את שמעון ולוי אומנם מוכיח יעקב על מעשה שכם ואומר להם:
-{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל|מקור= ספר בראשית, פרק מ"ט}}
-יעקב העניש את שבטים שמעון ולוי בכך שהם יהיו נפוצים בכל הארץ. לוי יחזר על הגרנות לקבל תרומות ומעשרות, ושבט שמעון יהיו עניים וסופרים ומלמדי תינוקות כדי שיהיו נפוצים בכל הארץ{{הערה|רש"י בראשית מט, ז.}}
 ==בחסידות==
 בתורת החסידות מוסבר כי עניינו של שבט שמעון הוא עניין ה[[שמיעה]], בשונה מראובן שעניינו הוא [[ראיה]].
-לפני [[הסתלקות|פטירת]] [[יעקב אבינו]], כאשר ברך את בניו, דבר קשה על שמעון ו[[לוי]] על מעשה זה. ואמר {{ציטוטון|בְּסֹדָם֙ אַל־תָּבֹ֣א נַפְשִׁ֔י בִּקְהָלָ֖ם אַל־תֵּחַ֣ד כְּבֹדִ֑י כִּ֤י בְאַפָּם֙ הָ֣רְגוּ אִ֔ישׁ וּבִרְצֹנָ֖ם עִקְּרוּ־שֽׁוֹר}}{{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו'.}}, [[רש"י]] מסביר {{הערה|[[ספר בראשית]] פרק מ"ט פסוק ו' ד"ה "כי באפם הרגו איש".}} "אלו חמור, ואנשי שכם". 'כי האפם הרגו איש' מדובר על מעשה דינה. 'וברצנם עקרו שור' מדובר על [[מכירת יוסף]] ששמעון ולוי התחילו לדבר עליו, ורצו להורגו. [[הרבי]] שואל רש"י אומר "חמור, ואנשי שכם". למה לא כותב גם 'שכם'? הרבי מסביר שעל שכם כל האומות הסכימו שחייב מיתה. אבל על הריגת חמור, וכל אנשי העיר, אפילו שזה מוצדק שגם הם היו אחראים. בכל זאת האומות יכלו לכועס{{הערה|[[לקוטי שיחות]] כרך ה' עמ' 251.}}.
 ==בניו==