אויר (הלכה) – הבדלי גרסאות
שלום עליכם (שיחה | תרומות) מ הגהה |
שלום עליכם (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אויר''' בהלכה הוא חלל פנוי של מקום שיש לו הגדרה הלכתית כל שהוא הקשור לאיסורים או לממונות, וקיימים דיונים עניינים בכמה מקומות בתלמוד בהגדרתו של אויר המקום, הכלי או כל ישות פיזית או משפטית אחרת, אם האויר נחשב לחלק מהמקום שתחתיו או לא. | |||
==בהלכות גיטין== | ==בהלכות גיטין== | ||
בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה|גיטין עט א}}. | בשאלת אדם הזורק לאשתו [[גט]] לכיון שטח השייך לה, (הדוגמא המצוטטת בגמרא היא אדם העומד בראש [[גג]] השייך לו וזורק לכיוון [[חצר]] השייך לה), קובעת הגמרא כי הגט נחשב כאילו נחת בקרקע החצר, מכיון שהאויר נחשב לחלק מהרשות המשפטית של האשה. ולמרות שכדי לזכות בגט עליו להיות במקום המשתמר (כפי שלומדים מהפסוק "ונתן בידה", והרי ידה הוא מקום המשתמר), ניתן להסתפק בכך ש'''במצב הנוכחי''' שהאשה נמצאת בשטח המקום משתמר לדעתה{{הערה|גיטין עט א}}. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==בהלכות מקוואות== | ==בהלכות מקוואות== | ||
על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה|שם=כה}}. | על פי ההלכה מים שהיו ב[[כלי]] נחשבים [[מים שאובים]] ופסולים לכל ענייני טהרה, כמו [[מקווה]], ו[[מים חיים]] הטעונים במצורע. גם במקרה זה קובעת הגמרא כי "אויר כלי ככלי דמי"{{הערה|שם=כה}}. | ||
{{ח}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הלכה]] | [[קטגוריה:הלכה]] | ||