בית העלמין בליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 23: | שורה 23: | ||
==בית העלמין החדש== | ==בית העלמין החדש== | ||
{{ערך מורחב|[[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש]]}} | |||
[[קובץ:אוהל הצמח צדק והמהרש על רקע בית העלמין.jpg|ממוזער|שמאל|אוהל כ"ק אדמו"ר הצמח וכ"ק אדמו"ר המהר"ש בבית העלמין בליובאוויטש]] | [[קובץ:אוהל הצמח צדק והמהרש על רקע בית העלמין.jpg|ממוזער|שמאל|אוהל כ"ק אדמו"ר הצמח וכ"ק אדמו"ר המהר"ש בבית העלמין בליובאוויטש]] | ||
גרסה מ־19:44, 6 ביוני 2021
בעיירה ליובאוויטש קיימים שני בתי עלמין עתיקים, האחד נקרא 'בית העלמין הישן' והשני 'בית העלמין החדש'.
בית העלמין הישן
ישנה מסורת כי בבית העלמין הישן קבורים צדיקים ויהודים משנותיה הראשונות של ליובאוויטש. כיום המקום ריק, המצבות טבעו בבוץ במהלך המלחמות והחורפים של העשרות שנים האחרונות. היתה תקופה ארוכה בא היה המקום נטוש ומלא אשפה, התושבים השתמשו במקום לזריקת האשפה שלהם.
בספר 'ליובאוויטש - העיירה של חב"ד', מסופר שהיתה זקנה יהודיה שגרה במעלה הגבעה שבה היה בית העלמין, ביתה היה שקוע בחציו באדמה, לאחר מותה, אפך המקום לאתר גלישה על קרח של צעירי העיירה.
אחד מזקני התושבים הגויים בעיירה סיפר, שלאחר עזיבת הרבי והישיבה את העיירה, רצו לבנות גשר החוצה את הנהר שעבר בסמוך לבית העלמין, לשם כך היו צריכים הרבה עפר, כשהביאוהו, ראו בין האדמה גולגלות ועצמות! מיד קמה צעקה גדולה, והופסקו העבודות.
ישנה בסמוך לבית העלמין העתיק תעלומה מסתורית, מצבה בתוך חצר קטנה עם גגון, שמתוכה יוצא 'הנהר הקטן' של ליובאוויטש' - 'חודיצא', האותיות שהיו על המצבה נמחקו והיטשטשו עם השנים ולא ניתן לדעת של מי המצבה. בין התושבים במשך כל הדורות, עוברת מסורת שלא להשתמש במימי הנהר לשום צורך, גם לא לכיבוס הבגדים.
מתנהל מאבק עם שלטונות רוסיה לקניית המקום וגידורו כנאה וכיאות.
בית העלמין החדש
בליובאוויטש, כזכור לעיל, ישנם שני בתי עלמין, בית העלמין דידן נקרא 'החדש' מכיוון שנבנה בתקופת הבעל-שם-טוב, לאחר שכבר נתמלא בית העלמין העתיק.
בתוך בית העלמין החדש שוכן אוהל שני נשיאי חב"ד - הצמח צדק והמהר"ש, בזמן מלחמת העולם השניה הופלה פצצה גרמנית באזור והחריבה את בית העלמין החדש, גם את האוהל. שנים לאחר המלחמה - בזמן שלטון הקומוניסטים - הגיעו חסידים והקימו מחדש את המצבות וגדרום כיאות במסירות נפש וסכנה מרובה.
בשנת תש"נ הגיעו הרב דוד נחשון והרב דוד אבא גורביץ והתמים (דאז) נחום תמרין, ויחד הקימו את האוהל עם מבנה. בשנת תש"פ נערך שיפוץ במקום, והוסר הגג מעל האוהל [1], שיפוץ המקום נעשה בעקבות שיפוץ כללי לבית העלמין, שהחל בתשע"ו, וכלל עקירת יער שתחתיו נקברו מאות מצבות וחצאי מצבות והעמדתם כראוי, כמו"כ נמצאה מצבתו של רבי יששכר בער מליובאוויטש, שהיה מלמד של אדמו"ר הזקן בילדותו. גם אוהל הרבניות שופץ כראוי [2].
כיום, מבקרים רבים באים לבקר במקומות קדושים אלו וכן בשאר האתרים הקדושים בעיירה.
חלק קטן מהמצבות שנמצאו בבבית העלמין החדש
-
רבי יששכר בער - מורו של אדמו"ר הזקן בילדותו בליובאוויטש
-
אליהו שלמה בן שניאור זלמן
-
אסתר בת יצחק
-
אברהם בן משה
-
שאני בת חיים שאול
-
דבורה בת יחזקאל
-
אהרן בן ר' דוב בער
-
אסתר פראדא בת שניאור זלמן
-
חינקע בת יואל
-
זיסליע בת דוד
-
דאבה בת גרשון
-
אב ובן, שניאור זלמן בן בינימין וזימל בן שניאור זלמן
-
יצחק ישכר בן יהודא והענא בת יוסף הכהן
-
-- בן הרב מורינו רבי ישכר בער
-
ברוך שמואל זנוויל בן הרב יונה כהן חתן הק' אדמור"ר דובער
-
קבר משותף לאחים: זלמן בן יעקב כץ וצבי בן יעקב כץ
-
שיינא בת הרב ברוך הכהן נכד אדמו"ר הגאון הרב דובער
-
זלאטע בת הרב ברוך שלום
-
חיי דאבע בת יוסף
-
חיים דובער בן יוסף
-
חנה פריידה בת שלמה
-
יהודית פעסיא בת ישעיה
-
יוטה בת שלמה זלמן
-
יחיאל מיכל בן מנחם מענדיל
-
יענטע בת הערץ
-
יעקב בן יששכר הכהן
-
יצחק בן יהודה לייב
-
יקותיאל בן יוסף בונים
-
ישכר זאב בן ברוך כץ
-
מלכה דוואניע בת נחום מענדיל
-
פערל בת שניאור
-
ראובן בן יצחק
-
רבקה בת הרב המפורסם ר' ליב
-
שניאור זלמן בן שימשון
-
שמואל בן דובער
-
שמואל אלטער בן דובער
-
שיינא ניחאמא בת מרדכי
-
רחל [רבקה] בת ר' אליעזר