2,365
עריכות
תיקונים שונים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) (תיקונים שונים) |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה. | הרבנית מאוד השתוקקה לעלות ל[[ארץ ישראל]]. פעם חלתה והרופאים התייאשו מחייה, אביה הורה ללחוש באוזנה בשמו שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ הקודש ומיד הבריאה. | ||
לאחר נישואיה עם הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנה הבכור ר' יהודה לייב, בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנה ר' לוי יצחק ובשנת [[ת"ר]] נולד בנה ר' מרדכי דובער. | לאחר נישואיה עם הרב [[יעקב כולי סלונים (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב כולי סלונים]], התגוררו בני הזוג ב[[ליובאוויטש]]. בשנת [[תקצ"ב]] נולד בנה הבכור ר' [[יהודה לייב סלונים|יהודה לייב]], בשנת [[תקצ"ג]] נולד בנה ר' [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק]] ובשנת [[ת"ר]] נולד בנה ר' [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|מרדכי דובער]]. | ||
==בארץ ישראל== | ==בארץ ישראל== | ||
בעצת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עלתה בשנת [[תר"ה]] עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה ב[[חברון]]. | בעצת [[אדמו"ר הצמח צדק]] עלתה בשנת [[תר"ה]] עם משפחתה לארץ הקודש והתיישבה ב[[חברון]]. | ||
כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מאדמו"ר הצמח צדק התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון. | כאשר הרבנית נכנסה להיפרד מאדמו"ר הצמח צדק התאוננה בפניו שהיא חוששת לצאת לדרך עקב הגשמים. ענה לה אדמו"ר הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!" מאותו יום לא ירדה עליה טיפת גשם עד ליומה האחרון. | ||
בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מ[[לעלוב]] (ר' אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה. | בהגיעה לחברון מיסדה שם את הקהילה חב"דית. יהודי העיר ואף הגויים התייחסו אליה כצדיקה, כינו אותה "די באבע מנוחה רחל" ורבים באו להתברך ממנה. האדמו"ר מ[[לעלוב]] (ר' אלעזר מענדל), נהג לבקר בביתה בעת שהותו בחברון, כל הזמן היה עומד לפניה ולפני צאתו ביקש שתברך אותו. ישנם סיפורים רבים על מופתים שהרבנית חוללה. כל כלה הייתה מבקרת במערת המכפלה ולאחר מכן הייתה באה אל הרבנית לקבל את ברכתה. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
==פטירתה והנצחתה== | ==פטירתה והנצחתה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בית הכנסת מנוחה רחל]]}} | ||
כאשר נכדתה ([[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. | כאשר נכדתה מרת ([[מושקא דבורה]]), התכוננה לחתונתה קראה לה הרבנית מנוחה רחל ואמרה לה שלא תחפש דירה ושלא תרכוש דברים לחתונה כיון והיא מעניקה לה במתנה את הדירה על תכולתה. | ||
לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ"ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]]. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב. | לאחר זמן קצר ביותר הרבנית נפטרה והבית עבר לידי הנכדה. בערב [[ראש חודש]] [[שבט]] שנת [[תרמ"ח]] כתבה מכתב ל[[אדמו"ר הרש"ב]]. מסרה אותו לנכד (ר' זאב דב) לשולחו בדואר והזהירה אותו שלא יפתח את המכתב. הנכד שהבין כי דבר מה חשוב יש במכתב הביאו אל אביו, ר' [[יהודה לייב סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|יהודה לייב]]. לאחר שפתח את המכתב גילה כי הרבנית כתבה שזהו מכתבה האחרון שהיא כותבת אל האדמו"ר הרש"ב. | ||
בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח [[מים]] כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף [[בגד|בגדים]]. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" | בלילה האחרון לחייה ביקשה מנינתה פעשה הדסה (סלונים, ולאחר נישואיה - הלפרין), שהייתה כבת 12 שלא תישן אצלה כהרגלה אלא המשרתת זיסל שהייתה כבת 90 שנה. באמצע הלילה העירה את זיסל וביקשה שתרתיח [[מים]] כדי שתוכל להתרחץ ולהחליף [[בגד|בגדים]]. לאחר מכן ביקשה לקרוא לכל בני המשפחה ובכל אותה העת שפתותיה היו ממלמלות פרקי תפילה. ברגעיה האחרונים ישב ליד מיטתה הר' אפרים הלבן (מרבני חברון), כאשר הרגיש כי אלו רגעיה האחרונים רצה לצאת ולקרוא למניין שיהיו בשעת יציאת הנשמה, אך הרבנית שהייתה בדעה צלולה רמזה לו שלא ילך כי לא יספיק, אמרה לו "אבותיי נמצאים אתי כאן" ומיד יצאה נשמתה. בשעת טהרתה בקשו ממנה החברה קדישא שתזדקף וכך עשתה. | ||
בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהלים. | בהלווייתה השתתפו כל יהודי חברון, וילדי העיר הלכו לפני המיטה כשבידיהם נרות דולקים תוך כדי אמירת פרקי תהלים. | ||
הרבנית הסתלקה ב[[כ"ד שבט תרמ"ח]] ומנוחתה כבוד בעיר [[חברון]]. | הרבנית הסתלקה ב[[כ"ד שבט]] [[תרמ"ח]] ומנוחתה כבוד בעיר [[חברון]]. | ||
בשנת תשמ"ב, יזם הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, את חידוש העלייה לקברה ביום הסתלקותה, מאז שיחרור העיר חברון במלחמת ששת הימים, העלייה קבלה את ברכתו ועידודו של הרבי, ומאז (להוציא את תשמ"ח שלא התאפשרה העלייה, מפאת בעיות | בשנת [[תשמ"ב]], יזם הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל, את חידוש העלייה לקברה ביום הסתלקותה, מאז שיחרור העיר חברון במלחמת ששת הימים, העלייה קבלה את ברכתו ועידודו של הרבי, ומאז (להוציא את תשמ"ח שלא התאפשרה העלייה, מפאת בעיות ביטחוניות), בכל שנה עולים מאות מצאצאיה ואנ"ש חסידי חב"ד מכל רחבי הארץ, בפרט נשים צדקניות שבאות בהמוניהן ביום פטירתה ובכל עת. ישנה גם תופעה של ממש של נתינת שמות לבנות ישראל על שמה, ומאות ואולי אלפי בנות נושאות את שמה בגאון. | ||
על שמה נקרא [[בית הכנסת מנוחה רחל]] שהינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם, בו ממוקמים כיום גם חלק מפעולות בית חב"ד בחברון. | על שמה נקרא [[בית הכנסת מנוחה רחל]] שהינו בית הכנסת החב"די העתיק ביותר בעולם, בו ממוקמים כיום גם חלק מפעולות בית חב"ד בחברון. | ||