שמחה זילברשטרום: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | [[קובץ:אבל יד החמשה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מודעת אבל שהתפרסמה ב[[בטאון חב"ד]] לאחר [[רצח יד החמישה|הרצח]]]] | ||
ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]' | ה[[תמים]] '''שמחה זילברשטרום''' ([[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] - [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]]) היה בוגר ישיבות '[[תומכי תמימים]]' ומדריך ב[[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע '[[רצח יד החמישה]]'. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | נולד ב[[י"ז במנחם אב]] [[תרצ"א]] ב[[לייפציג]] שב[[גרמניה]], לאביו הרב [[בנימין נחום זילברשטרום|בנימין נחום]] ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום{{הערה|נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.}}. | ||
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה [[מלחמת העולם השניה]], החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת [[תש"ה]]. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי [[צבי הירש רוזנבוים]]. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==הרצח בבית הספר למלאכה== | ==הרצח בבית הספר למלאכה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[רצח יד החמישה]]}} | ||
בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}. | בעת [[תפילת ערבית]] של [[ראש חודש אייר]] [[תשט"ז]], הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח [[כפר חב"ד]], וחדרה ל[[בית הכנסת]] של [[בית הספר למלאכה]], המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי{{הערה|1=כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי [http://www.col.org.il/news_print.rtx?artID=19472 עדות אחיו, ר' [[אהרן מרדכי זילברשטרום]]].}}. | ||
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בהר המנוחות ב[[ירושלים]], לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים. | ||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
[[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | [[קטגוריה:צוות בית הספר למלאכה כפר חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | [[קטגוריה:משפחת זילברשטרום]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשט"ז]] | |||
גרסה מ־21:40, 27 באפריל 2021
התמים שמחה זילברשטרום (י"ז במנחם אב תרצ"א - ראש חודש אייר תשט"ז) היה בוגר ישיבות 'תומכי תמימים' ומדריך בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, שנרצח על ידי מחבלי ה'פדאיון' באירוע 'רצח יד החמישה'.
תולדות חיים
נולד בי"ז במנחם אב תרצ"א בלייפציג שבגרמניה, לאביו הרב בנימין נחום ולאמו מרת פראדל (כהן) זילברשטרום[1].
בילדותו התחנך במוסדות החינוך המקומיים בעיר הולדתו, וכשהתחילה מלחמת העולם השניה, החל לנדוד יחד עם משפחתו, עד שהגיע לצרפת, משם עשה את דרכו באניה לארץ ישראל יחד עם אמו ואחיותיו בשנת תש"ה. יחד עמו באניה נסע גם האדמו"ר מקרעטשניף-סיגעט, רבי צבי הירש רוזנבוים.
משפחתו קבע את מקום מגוריה בכפר חב"ד, והוא נכנס ללמוד בישיבת אחי תמימים תל אביב. עם השלמת חוק לימודיו, החל לשמש כמדריך ראשי בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד, ומידי תקופה היה נוסע למרכז הקליטה 'עליית הנוער' בירושלים, ובהשפעתו הלבבית היה משכנע ילדים לבוא ללמוד בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד.
הרצח בבית הספר למלאכה
| ערך מורחב – רצח יד החמישה |
בעת תפילת ערבית של ראש חודש אייר תשט"ז, הסתננה קבוצת מחבלים ערבים-מצרים לשטח כפר חב"ד, וחדרה לבית הכנסת של בית הספר למלאכה, המחבלים המסתננים כיבו את האורות, ופתחו באש לעבר הילדים והמדריכים. כתוצאה מהירי נפצעו רבים מאנשי המוסד ששהו בחדר באותו זמן, ונהרגו חמישה ילדים חניכי בית הספר במקום, ומחנכם - הת' שמחה זילברשטרום, שהתנפל על היורים, ומנע בגופו את המשך הירי[2].
למחרת, לאחר בדיקה חיצונית של הגופה במכון הפתולוגי באבו כביר, נטמן בבית העלמין בהר המנוחות בירושלים, לצד שניים מתלמידיו, כשאת הארונות מלווים אלפי אנשים, ובהם אישי ציבור ונכבדים רבים.
משפחתו
אחיו:
- אהרן מרדכי זילברשטרום (ז"ל).
- יעקב זאב זילברשטרום.
- אליהו פרץ זילברשטרום - ירושלים.
- רחל לוי - אשת הרב בן ציון, ירושלים (ז"ל).
- שרה רות זילברשטרום (ז"ל).
לקריאה נוספת
- מבוא לאגרות קודש - חלק י"ג.
קישורים חיצוניים
- כך חולקו כספי שמחה זילברשטרום - אתר COL.
- כתבתו של שניאור זלמן ברגר אחרי פטירת אחיו, ר' אהרן מרדכי - שבועון בית משיח.
הערות שוליים
- ↑ נכדתו של הבז"ך לבונה - רבי בנימין זאב הכהן.
- ↑ כך נקבע על ידי הרופאים במכון הפתולוגי באבו כביר, על פי עדות אחיו, ר' אהרן מרדכי זילברשטרום.