עתיק יומין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
'''עתיק יומין''' הינו ה[[פרצוף]] של פנימיות [[כתר עליון | '''עתיק יומין''' הינו ה[[פרצוף]] של פנימיות [[כתר עליון|ספירת כתר דאצילות]]. פנימיות זו כלולה מ[[עשר ספירות|י' ספירות]] וב[[התכללות|התכללותם]] יחד נקראים בשם 'עתיק יומין'. | ||
מבואר כי לשון עתיק יומין הוא | עוד מבואר כי לשון 'עתיק יומין' הוא ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', שכן [[אריך אנפין]] הוא בחינת ה[[סובב]] לעולמות [[אבי"ע]], ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת, ואפילו אינו נכלל בבחינת [[סובב]]. | ||
==בחזון דניאל== | ==בחזון דניאל== | ||
גרסה מ־13:49, 11 ביולי 2021
|
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
עתיק יומין הינו הפרצוף של פנימיות ספירת כתר דאצילות. פנימיות זו כלולה מי' ספירות ובהתכללותם יחד נקראים בשם 'עתיק יומין'.
עוד מבואר כי לשון 'עתיק יומין' הוא ש'נעתק ונבדל מבחינת יומין ומבחינת ימות עולם', שכן אריך אנפין הוא בחינת הסובב לעולמות אבי"ע, ועתיק יומין הוא גבוה אף יותר מזאת, ואפילו אינו נכלל בבחינת סובב.
בחזון דניאל
בחזון דניאל נאמר (ז, ט): "חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁהּ כַּעֲמַר נְקֵא כָּרְסְיֵהּ שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלִק". [בתרגום ללשון הקודש: רוֹאֶה הָיִיתִי עַד אֲשֶׁר כִּסְאוֹת הֻנְּחוּ, וְעַתִּיק יָמִין יָשַׁב, לְבוּשׁוֹ כְּשֶׁלֶג לָבָן וּשְׂעַר רֹאשׁוֹ כְּצֶמֶר נָקִי, כִּסְאוֹ שְׁבִיבִים שֶׁל אֵשׁ, גַּלְגַּלָּיו אֵשׁ דּוֹלֶקֶת]
"ועתיק יומין יתב" מכוון על הקב"ה, ועליו נאמר כי "לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא". בקבלה ובחסידות מבואר כי בחינת "עתיק יומין" היא בחינה גבוהה באלוקות, הגבוהה מן הפרצופים של עולם האצילות, ואף מן פרצוף אריך אנפין.
כי ענין "לבושיה כתלג חיור ושער ראשה כעמר נקא" קשור בענין המצוות והתורה. שענין "לבושיה כתלג חיור" הוא לבוש מלכות שבו נתלבש הקב"ה, שעשה לבוש והסתר להתלבש בבחינת מלוכה, וזהו ענין המצוות, שהם מצוות המלך שיהיה ביטול היש לאין. וענין "שער רישיה כעמר נקא" הוא ענין פרטי ההלכות של התורה, שהמשכת המצוות לעולם הזה הוא בפרטים ודקדוקים רבים, וזהו כמשל השערות.
עוד מבואר כי "לבושיה כתלג חיור" מכוון על פרצוף אריך אנפין המלביש לפרצוף עתיק יומין. ו"שער רישיה כעמר נקא" מכוון על אריך אנפין, שזהו שער רישיה של אריך אנפין. וזהו כפי שמבואר כי שורש המצוות הוא בגלגלתא של אריך אנפין.
פנימיות וחיצוניות עתיק יומין
פרצוף עתיק יומין נחלק לבחינת פנימיות וחיצוניות. שפנימיות פרצוף עתיק יומין, שהוא שלוש ראשונות שלו, הוא בבחינת מלכות דאין סוף, ואינו בא לידי גילוי אפילו בפרצוף אריך אנפין. וזהו ענין רישא דלא אתיידע, שאפילו אריך אנפין לא ידע לה. וחיצוניות פרצוף עתיק יומין הוא שבע תחתונות שבו, והם באים לידי גילוי בהתלבשות באריך אנפין. וכיוון שמבואר שעתיק יומין הוא בחינה אחרונה שבמאציל, ואריך אנפין הוא בחינה הראשונה בנאצלים, מובן כי שבע תחתונות של עתיק יומין המתלבשים בפרצוף אריך אנפין הוא ההארה מאור אין סוף הנמשך ומתלבש בשורש הנאצלים.
מבואר כי ענין מצוות עשה הוא משבע תחתונות של עתיק יומין, ולכן ביכולת להמשיך בתוך העולמות, ומצוות לא תעשה הוא משלוש ראשונות של עתיק יומין, ולכן אין ביכולת להמשיך בעולמות, אלא רק שלא למנוע ההארה. והתגלות של שלוש ראשונות של עתיק יומין יהיה רק לעתיד לבא.
דעת דעתיק
דעת דעתיק הוא ספירת הדעת של פרצוף עתיק יומין. מבואר כי ענין דעת דעתיק הוא מקור התורה והוא המשכה מפנימיות הכתר. מבואר כי שורש התורה הוא בבחינת הדעת הכולל חסד וגבורה. שענין של רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה הוא חסד וגבורה. וכן תורה שבכתב ותורה שבעל פה הוא בבחינת חסד וגבורה, שתורה שבעל פה הוא בבחינת לא תעשה, שרובה סייגים וגדרות. ומבואר כי הדעת שהוא מקור לתורה הוא דעת דעתיק.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הרב נחמן לרנר, פנימיות אבא פנימיות עתיק, מושגים בחסידות באתר 'תומכי תמימים בכל בית'
