תענית בכורות: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{בעבודה מתמשכת}}
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.
'''תענית בכורות''' הוא מנהג מימי ה[[גאונים]] שיצומו הבכורות בערב [[חג הפסח]], כזכר ל[[נס]] שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי [[מצרים]] שנהרגו באותו לילה.



גרסה מ־15:44, 26 במרץ 2021

ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.

תענית בכורות הוא מנהג מימי הגאונים שיצומו הבכורות בערב חג הפסח, כזכר לנס שנעשה להם באותו הלילה כאשר ניצלו בכורות עם ישראל, מתוך כל בכורי מצרים שנהרגו באותו לילה.

מנהג ישראל לסיים מסכת בערב פסח, על מנת לקיים סעודת מצוה, ובכך להפטר מהתענית. יש המחמירים [1] להתענות בערב פסח גם כאשר עורכים סיום, וכן נהג אדמו"ר הריי"צ[2] אף שהיה ספק בכור[3]. אדמו"ר הרש"ב נהג לסיים מסכת בערב פסח, אף על פי שלא היה בכור. לגבי מנהגו של הרבי קיימים חילוקי דיעות[דרושה הבהרה].

אם חל ערב פסח בשבת, נדחית תענית הבכורות ליום חמישי שלפניו[4], כשבו נקבע זמנה של התענית. לפיכך עורכים סיום מסכת רק ביום חמישי (ולא גם ביום שישי או בשבת), ומי שלא התענה ביום חמישי אין לו להתענות ביום שישי[5].

בקביעות שנה שבה יום א' של חג הפסח חל בשבת, תענית הבכורות היא ביום שישי, למרות שבדרך כלל אין מתענים בערב שבת.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. עיין בשו"ע אדה"ז סימן תע סעיף ח.
  2. שיחת י"ט כסלו תשט"ז.
  3. שמועות וסיפורים ח"א.
  4. שו"ע אדמו"ר הזקן תע, ז.
  5. על-פי לקוטי שיחות חי"ז, עמ' 70-66.