פריה ורביה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 26: שורה 26:


מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".{{הערה|1=שם.}}
מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם [[מיתה|מתו]] בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני [[נשמה|נשמות]] לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".{{הערה|1=שם.}}
==עצות והדרכות==
במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן{{הערה|ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.}}:
*להפיץ את החשיבות בשמירה על טהרת המשפחה
*להקפיד להבדיל על יין
*לשמש כסנדק ב[[ברית מילה]]
*לצאת לפעול ב[[שליחות|שליחות הרבי]]
*לשלם על ה[[שידוך]] מבלי לעכב אותו
*להקפיד על כיסוי השיער בהידור
*להוסיף ב[[אחדות החסידים]]


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־13:45, 16 במרץ 2021

מצוות פריה ורביה היא המצווה הראשונה הכתובה בתורה, והיא גם אחת משבע מצוות בני נח.

מקורה

מקור המצווה היא מצווי הקב"ה לאדם הראשון:

וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ

ספר בראשית פרק א פסוק כח

גדר המצווה

ישנה במצווה זו שני חלקים; א. מצוות "לשבת יצרה" המוטלת על כל אדם, בתור בן נח, גם הוא אינו יהודי. ב. מצווה "פרו ורבו" המוטלת על כל יהודי.

חיוב המצווה הוא להוליד לכל הפחות בן אחד ובת אחת,[1] אך גם לאחר שהוליד בן ובת מוטלת עליו המצווה, משום שיש חשש אולי ימותו הבן או הבת ח"ו, ואז לא קיים את מצוות פריה ורביה.[2]

הגמרא מתבטאת בחריפות כנגד מי שמבטל מצווה זו במזיד, בן הביטויים אנו מוצאים גם את ביטויו של התנא בן עזאי "כאילו שופך דמים". למרות זאת בן עזאי עצמו לא נשא אשה מעולם[3] מפני ש"נפשו חשקה בתורה". אדמו"ר הזקן מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה אהבה על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו[4]

בתורת הסוד

אדמו"ר הצמח צדק[5] מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות פריה ורביה נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד זו"נ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואמא, ובכלל מאתים מנה.

עידוד הילודה

בשנת תש"מ הרעיש הרבי אודות החיוב של מצוות פריה ורביה, ונגד "תכנון המשפחה"[6].

קירוב הגאולה

במצווה זו יש גם חלק בקירוב הגאולה, כאימרת הגמרא: אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף". רש"י מפרש כי יש אוצר נשמות הקרוי "גוף".[7]

זוהי הסיבה שהשמחה בלידת ילד יהודי אינה רק שמחה פרטית של בני משפחתתו והקרובים אליו, אלא של כלל ישראל[8].

מסיבה זו יש דעה בגמרא האומרת כי גם אם מתו בניו, קיים את מצוות פרו ורבו, כיון שהביא שני נשמות לעולם וקירב את הגאולה. להלכה אנו פוסקים כדעה השניה, מפני שלמעשה עדיין חסר חלקים אחרים של המצווה, שהם "לשבת יצרה".[9]

עצות והדרכות

במשך השנים העניק הרבי עצות והוראות שונות לזכות בפרי בטן[10]:

ראו גם

לקריאה נוספת

  • הרב מענדל דובוב, Shall We Have Another? (יהיה לנו עוד), עידוד הילודה במשנת הרבי - תש"פ
  • להתברך בבנים - עצות וסגולות לזכות בפרי בטן, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. יבמות סא, ב.
  2. יבמות סב, ב.
  3. ולהעיר מסוטה ד, ב.
  4. שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.
  5. אור התורה פרשת פינחס, שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.
  6. סקירה מקיפה, How To Plan A Family, בתוך מגזין 'דערהער' כסלו תש"פ (באנגלית).
  7. יבמות סב, א.
  8. שיחת שבת פרשת במדבר, מברכים החודש סיון תשי"ז.
  9. שם.
  10. ראו בהרחבה מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1859 עמוד 20.
מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול